וסתם.
ממש רגוע. טוב. נוסטלגיה. ישן. מוזר.
ישנתי רוב השבת, כמה לא צפוי. התעוררתי לחמץ ובגרויות.
הן כל כך יותר קרובות מהצד הזה של הפסח. חבל שלא למדתי בכלל.
ממש השמנתי החג, אבל נוריד את זה.
רק צריך לדאוג לא להתמכר...
נו, אז כן קצת לחוץ, אבל אני משתדלת לא לחשוב על שומדבר רע כרגע.
עשיתי הליכה קצרה שניקתה לי קצת את הנשמה.
דיברתי המון, בקול, באמצע שומקום, וזה עשה לי טוב- עם כמה מוזר שזה נשמע.
דיברתי לעצמי. דיברתי לאלוהים.
ומה שהיה מפחיד הוא שזה היה כמו סרט. כל פעם שחשבתי על דברים כביכול משמעותיים וכזה, וכשהסתכלתי לשמים תוך כדי דיבור, התחילה רוח חזקה וכל מיני אפקטי רקע מגניבים כאלה. וזה הרגיש ממש נכון וטבעי.
בכל אופן... אין מצב שאני משיגה את הכסף למשלחת. אבל שווה לנסות.
לטינוס שלי.
חשבתי שהתשתנית כשעברת. אתה יודע, כן השתנית במובן מסויים. עברת חוויות חדשות וכאלה.
אבל לא קלטתי עד הרגע שבפנים אתה אותו לטינוס מקסים שהכרתי.
ואני כל כך שמחה שאתה כן מנסה ליצור קשר, אחרי שכמעט איבדנו את זה, הא? אז עכשיו יש לך את המספר שלי, ועוד מעט יהיה לי את שלך, ואז אני אוכל להגיד לך את כל מה שרציתי אחרי שקראתי את הפוסט שלך. אין לך מושג כמה טוב על הנשמה עשית לי. אתה צריך להיות מאוד גאה ומאושר כרגע...
אבל אני אגיד לך את כל זה כשניפגש.
ואוהבת המוהמון.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
