פצעים ונשיקות

נדמה לי שלמישהו שם למעלה שוב נמאס שאני מאושרת גם כשאמור להיות לי רע. אתמול היה אמור להיות לי מצברוח לא נפלא, ובכל זאת להכתי לישון שמחה ומאושרת.

 אז להיום...

• 60 בספרות [הולי פאק].
• 74 באנגלית [המורה עשתה כמה טעויות בבדיקה, אז היא תבדוק לי שוב, אבל בכל זאת..
• לא השלמתי היום לא את המבחן במ"מ ולא את המבחן בלשון, אפילו שלא רציתי לדחות אותם שוב.
• חיכיתי שעה שלמה על הרצפה מחוץ לחדר של היועצת לשיחת חונכות [אביטל הייתה בפנים].
• המורה לספרות עברה במסדרון של היועצת וכעסה עלי שלא רק שלא נכנסתי לשיעור, אפילו לא הייתי בשיחה באמת אלא רק חיכיתי לה. ולא עזר שהסבתרי שחשבתי שזה יקח להן פחות זמן.
• בסוף היועצת בכלל לא יכלה לדבר איתי, ושלחה אותי ממנה.
• אז הלכתי למורה להיסטוריה ואמרתי לה שאני הולכת במקום זה לשיעור צרפתית, והלכתי למורה לצרפתית ואמרתי לה שאני מעדיפה ללמוד לבד בבית, והברזתי שוב למרות שרק אתמול לקחו אותי לשיחה ממש ארוכה וסיפרו לי כמה שכל המורים כועסים שאני מבריזה.
•  עשיתי סיבוב ענננק ומיותר- במקום לרדת מכרמיה לעמק רפאים לוידאון, הלכתי למעלה לדרך בית לחם, משם לרחוב גדעון, משם לרחוב של פסי הרכבת הישנים ומשם לעמק.
• חיכיתי עם אביטל בערך 40 דקות לאוטובוס ונמסנו מחום בינתיים.
• ובסוף ראינו רק חצי סרט.
• עכשיו כשהגעתי הביתה אביטל התקשרה לשאול אם אני יכולה לעשות ביביסיטר, מה שאומר שהייתי צריכה לצאת מהבית 10 דקות לאחר הגעתי. כל כך לא.

me'rde.  ועדיין אין לי עבודה. ואני ממש ממש ממש צריכה דחוף את הכסף!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

ידעתי שבשלב מסויים העומס כן יציק לי קצת. אבל כרגע אני כבר קצת יותר רגועה.

נדמה לי שאני מפחדת להתאהב שוב. אז אני מתחמקת מכולם.

תזכירו לי לכתוב בפוסט הבא את הקטע על דרור... אני פשוט לא רוצה לשפוך את כל החרא בפוסט אחד. הוא ישמע מדכא מידי.