פצעים ונשיקות

היה סמינריון מחונן.

לא יודעת למה, זה התיאור שעלה לי בראש הרגע.

הוא היה יותר משמעותי בשבילי מהאחרים, אני חושבת, פשוט כי הוא היה מעניין יותר. הברזתי הרבה פחות וחשבתי הרבה יותר.

בכל אופן היה עמוק למדי לפעמים, והבנתי עוד כמה וכמה דברים על עצמי, בקטנה.

עשיתי היום עבודה בחימר ועד שחזרתי הביתה היא קצת נהרסה, אז סבא שלי אמר שאני סדיסטית כי שברתי לה את הרגליים ואת היד

אממ. מחר ראש השנה. ומתחילה שנה חדשה ואני מפחדת שהכל יעבור מהר מידי ואני אסיים י"ב כל כך מהר.

אבל בינתיים זה לא קריטי...

בכל אופן, סליחה אם פגעתי במישהו. ושנה טובה לכולם, אני כלכך מתכוונת לזה. למרות שכבר נשבר לי להגיד את זה, אני כלכך מקווה שתהיה שנה טובה.

אמא חזרה מרוסיה >< [בזה הרגע היא צועקת על מישהו בטלפון "לא רוסיה, אוקראינה וליטא!!!!!!!!!!"].

יש לי שוקולד.

שכחתי להוסיף כמה דברים:

ירד גשם ראשון בירושלים ופיספסתי אותו, merde. וכשחזרתי הכל הריח מאבק רטוב שהצטבר כל הקיץ, וריח של צמחים רטובים והשמים נצבעו האפרפר כזה והיה כל כך מעורר קנאה.

והלכתי לבצפר שוב עם הסוודר של פו הדב והיה לו ריח ממש טוב,

ואיזה כיף שמתחיל הסתיו!

אה, ויש מישהי מצבפר שנדבקת אלי לתחת עכשיו כי היא גילתה עלי כמה דברים במשך הסמינריון ונדבקה אלי במשך רובו.

אז איכסה.