פצעים ונשיקות

את הבן אדם היחיד שגורם לי לא להצטרך לכתוב.

את האדם היחיד שרואה אותי כמו שאני, אחד לאחד. בלי כל השטיקים שלי ברקע, בלי כל ההתחזויות.

את רואה בי הכל, גם את הצדדים הקטנים שאני מנסה להסתיר בכוח וכל אדם אחר לא מודע אליהם,

גם את מה שחשבתי עד היום שאני מצליחה להסוות מהעולם.

את פשוט חושפת אותי כמו שאני ובלי בושה, פותחת איתי הכל, כנה איתי בקשר לעצמי יותר ממה שהעזתי כל חיי,

ומה שאפילו יותר מוזר- את אוהבת אותי למרות כל הדברים שאת רואה ואפילו בגללם.

את אוהבת אותי וגורמת לי להתאהב בך,

וכל פעם שאת מתרחקת את שוברת לי את הלב מחדש.

אני אוהבת אותך.

אני אוהבת אותך.

אני כלכך אוהבת אותך עד שאני נחנקת, 

כל כך אוהבת אותך עד שאני לא מצליחה לכתוב.

לא מצליחה. חדש לי.