טוב.. סיפור קצר שכתבתי עם מסר חזק לאנושות D:
הסיפור: רעל האהבה
הוא התאהב בה כבר ממבט ראשון.
היא כישפה אותו, רק מבט קטן בעינייו וכבר היה מאוהב. ניצוצות בהקו בעיניו.
"אני יישאר איתך עד המוות" הוא אמר לה "וגם במוות נישאר יחד!"
הוא אהב אותה. היא כישפה אותו. היא הקסימה אותו ביופייה.
אט אט היא פיתתה אותו היישר אל ביתה. בלי שום ספקות הוא הלך אחריה.
הוא היה כה מאושר. לא יכל היה להפסיק להביט בעינייה היפות והכחולות.
הם ישבו בסלון ביתה. היא הגישה לו תה. תה שהיה מורעל. והוא ידע אך לא נרתע.
הוא היה מאוהב. לא ראה מה הוא עושה. הוא שתה את התה במרץ.
אף על פי שהתה היה נורא ואיום, הוא שתה אותו. כל עוד הוא מביט בה, לא אכפת לו.
הם ישבו שוכבים, מחובקים על ספת הסלון.
"אני רוצה שכך נישאר לעד" הוא אמר לה בקור רוח.
הוא ידע שהתה היה מורעל. שהיה ניסתה להרוג אותו, אך רצה להישאר איתה כך לעד.
באותה התנוחה, באותו המקום, באותו הרוך והחום.
הוא נישק אותה נשיקה סוחפת. נשיקה סוערת. ואז גם היא הורעלה.
הוא רק הזכיר לה:
"אני יישאר איתך עד המוות, וגם במוות נישאר יחד!"
היא נבהלה, פחדה, נרתעה. והוא צחק למול עינייה היפות והכובשות.
ואז הם מתו, שם. בסלון ביתה. ההוא מאוהב, וההיא מורעלת.
מי יודע.. אולי זה סתם רעל אהבה.
המסקנה - גם כשאתה מאוהב, תשמור על שפיות ועל קור-רוח.
תגובות [[;