מתחת לאיפור.

הייתי רוצה שתעיר אותי כל בוקר, לשמוע את הקול שלך ואת מגע ידך מלטפות לי את הפנים.

הייתי רוצה לשמוע את הקול הרח שלך שנותן לי הרגשה של ביטחון גם כשאתה לא ליידי.

הלוואי שכשהייתי פוקחת עיניים הייתי רואה את המבט האוהב שלך, שיזכיר לי עד כמה אני מאוהבת.

לשמוע אותך לחוש לי "בוקר טוב נסיכה שלי" ולהרגיש ת'שפתיים הרכות שלך נושקות לי.

ואחר כך הייתי קמה למקלחת, מתרחצת ויוצאת , וכל הבית היה מריח בריח של בישול, שבישלת בשבילי.

אז הייתי אוכלת, כשאתה לצידי.. ולא מפסיקה להחמיא לך על האוכל המדהים ועל כמה שאתה מקסים.

אחרכך היינו יוצאים לגינה מסתובבים רואים את כל הלדים הקטנים בנדנדות והייתה אומר לי,

יום נבוא ונתחתן, אני יעשה לך ילד, וגם ילדה תוכלי לעשות לה צמות ואני ילמד אותו כדורגל.

מבטיח לך, אני יעשה אותך מאושרת.. ואני הייתי מחייכת , ומדמיינת אותי כבר אמא, וכל הפרפרים בבטן משתוללים.

אז היינו חוזרים הביתה, ממציאים איזה תירוץ לאמא ועולים ישר לחדר שלי.

היינו מתחבקים ומתנשקים , הייתי מרגישה את הנשימות שלך על הצוואר שלי, הייתי מרגישה את הידיים שלך..

הידיים שאני כל כך אוהבת שמחזיקות אותי בצורה כזאת, כמו שרק אתה יודע להחזיק.

והיינו נרדמים אחד לייד השנייה, הייתה קם וכותב לי פתק, שלא רצית להעיר אותי אבל הייתה חייב לחזור הבייתה.

הלוואי והייתי קמה , קוראת את המכתב ומחייכת, אחר כך שוכבת במיטה ומריחה את הריח שלך שנשאר על הסדינים.

הייתי נרדמת שוב, ומתעוררת שוב לצד הקול שלך, לידיים החמות, לשפתים הרכות, לריח שלך,ולהרגשה הבטוחה.

אבל תמיד שאני מתעוררת אתה לא ליידי, את הריח שלך לא הרחתי הרבה זמן, ואתה מתקשר פעם ב..

את המגע של הידיים שלך אני בקושי יודעת, בכל זאת.. בזמן האחרון אנחנו בקושי מדברים.

אני מתעוררת לעוד יום שבא לי שהוא רק ייגמר, אני נכנסת למקלחת, רק כי אולי זה יעיר אותי, וישפר לי את ההרגשה.

אני יוצאת ולא בא לי לאכול כלום, המחשבה עלייך מתחילה לדכא אותי.

אז אני שוכבת במיטה, עד שאמא צועקת מלמטה שאני ירד לזרוק ת'זבל ואוליי יעשה איזה סיבוב למכולת ליקנות חלב.

אני חוזרת למחשב , רואה אותך מחובר.. לשלוח הודעה? לא לשלוח הודעה.. אבל אז אתה שולח הודעה..

כל הבטן שלי מתהפכת והלב מתחיל לפעום חזק. אבל ההודעה שלך הייתה תלונה.

אתה חיי בשאליה שאני מנסה רק לפגוע בך, כאילו אני עושה לך רק דברים רעים, דופקת לך תמצברוח הורסת לך תחיים.

אני לא יודעת מה ניהיה כבר. אתה מדבר איתי , ואני כבר לא מרוכזת, אתה שואל מה קרה.

אני ממציאה איזה תירוץ, בעצם הדבר הייחידים .. זה כי אתה כבר לא איתי, שום דבר לא השתנה, חוץ מיזה שאני לבד.

רע לי בלעדייך, כשאני חושבת עלייך שאתה לא איתי אני מתחילה לבכות.

הלוואי, והכל היה אחרת.. רק עוד חיבוק, נשיקה, להרגיש את מגע יידך את חום גופך, עוד לחישה אחרונה

שתגיד לי שאתה רק שלי, שאתה אוהב רק אותי. ושאני הילדה הכי יפה בעולם.. גם אם אני לא, תגיד לי את זה.

רק זה.. יעשה אותי מאושרת כמו פעם... כמעט, כמו פעם.. 3\>