מחברת סודית

לא עידכנתי המון זמן מכיוון שעשר הדקות שתמיד היו לשבת לעדכן אבדו איכנשהו ואני לא מצליחה למצוא אותן.

אז הנה כמה עידכונים חשובים לפי סדר כרונולוגי:

בתחילת יולי אכן איששתי את חששותיי לגבי ההריון - עליו בהמשך בהרחבה.

ב - 15 ביולי חגגנו לליזי שלי חצי שנה

ב - 20 ביולי חגגנו לי 20

בסוף יולי מייקל טס הבייתה

היה לי חודש עמוס אה?

אז נתחיל בהרחבה על הכל... קודם כל ההריון. אז כן אני בהריון. בהתחלה הייתי בטוחה שמאחר לי המחזור רק בגלל כל הלחצים שהייתי שרוייה בהם אחרי החתונה ולא ייחסתי לאיחור האופנתי הזה חשיבות רבה כל כך. כשהיה בערך שבועיים של איחור עדיין לא סיפרתי לאף אחד, מוזר דווקא שבבלוג הזה אני כן כתבתי ולבעלי שלי לא... באחד הבקרים באותו השבוע מייקל לקח אותי ואת ליזי לבית קפה ואכלנו שם ארוחת בוקר שכלל חביתה, סלטים וגבינות למיניהן. לאחר הארוחה מייקל נסע לעבודה ואני קפצתי לאמא שלי לביקור. אחרי כשעה התחלתי להרגיש ממש לא טוב, התחילו לי בחילות חזקות וכל ארוחת הבוקר שלי ירדה לה עם המים באסלה. אמא שלי ניגזה אליי ובלי צחוק בכלל שאלה אם אני בהריון. סיפרתי לה על האיחור והיא ביקשה שאעשה בדיקת הריון. תירצתי שזה פשוט הגבינות שהיה להן טעם מוזר... אחרי יומיים שהייתי שרוייה במצב תמידי של בחילות ואחרי שסיפרתי למייקל על האיחור הוא קפץ לבית מרקחת בפעם השנייה בחייו וקנה לי ערכה לבדיקת הריון.

כעבור רבע שעה מאז שקיבלתי את הערכה לידי ישבנו שנינו בסלון עם ליזי על השטיח משחקת בידיעה שאנחנו עתידים להיות הורים... שוב. אחרי שבועיים של ציפייה וחששות לא הפתיעה אותי ממש הידיעה, את מייקל זה דווקא מאוד שימח, הוא התרגש וישר התקשר אל הוריו לספר להם וגם הם לשמחתי קיבלו את ההודעה יפה בהתחשב לעובדה שהיה אצלהם אמצע הלילה.

דיברתי עם אמא שלי והיא לא נשמעה לי מאוד מתרגשת, היא אמרה שהיא ציפתה שזה יקרה ופחדתי שהיא לא ממש שמחה מהעניין אבל במהרה היא אמרה שזה יהיה נהדר שיהיה לה נכד נוסף.

אז כרגע אני כבר בשבוע 10 והעובר שלי מאוד קטן, באורך של בערך שלושה סנטימטרים. אנחנו עדיין לא החלטנו אם אנחנו רוצים לדעת מה זה יהיה, בכל מקרה יש לנו עוד כמה זמן לחשוב על העניין, הרי מליזי לא התאכזבנו בכלל.

ההריון הזה עובר עליי די קשה, כשהייתי בהריון עם ליזי אז לא היו לי בחילות כמעט ובכלל וההרגשה הכללית שלי היתה נהדרת. עכשיו אני רוב הזמן בבחילות, כל ריח קטן ומתוק מעורר אצלי את הרפלקסים שהייתי מעדיפה אם היו נשארים רדומים. אני לא יכולה לאכול מצד אחד, כי כל האוכל שאני מכניסה לפה יוצא מהפה בחזרה, ומצד שני התפתח לי טעם חולני באוכל, למשל לפני כמה ימים סבתא שלי הביאה לי מרק עוף ואני החלטתי שהוא לא מספיק חריף/מתוק אז הכנסתי פלפל, גמעתי מהמרק עם TWIX ביד השנייה.

הרופא רשם לי רשימת קניות לבית מרקחת שכוללת כל מיני כדורים למניעת בחילות, ויטמינים ותוספי מזון כי הוא החליט שאני לא אוכלת מספיק טוב. אני לא מבינה איך כדורים אמורים לעזור לי עם בחילות אם אני מקיאה אותם עוד לפני שהם היא אמורים להתחיל לעבוד... אמא שלי הביאה לי ג'ינג'ר ונראה שהוא עובד בטווח הקצר.

יש לי כאבים חזקים בחזה, לא מספיק שאני מניקה תינוק אחד אז עכשיו החזה שלי החליט לייצר אקסטרא חלב לתינוק שעוד לא נולד.

מצבי הרוח שלי מאוד קופצניים ומייקל נהנה מכל רגע, אני יכולה להתחיל לבכות או להתרגז מכל שטות שהיא ומייקל שאמור להיפגע ממני או לכעוס עליי במקום צוחק ונהנה מכל מילה שיוצאת לי מהפה.

ליזי חגגה ב- 15 ליולי חצי שנה מאז שיצאה לאוויר העולם. אספנו את המשפחה הקרובה ואירגנו ארוחה קטנה, באותו ערב גם הודעתי על ההריון שלי והרמנו כוסית של מיץ.

ליזי כבר ממש גדולה ואני לא יכולה להאמין שיש עוד לאן לצמוח לה, אני יודעת שיש עוד המון דברים שהיא לא יודעת לעשות אבל כמובן מלא דברים שהיא כבר יודעת לעשות. ליזי מעסיקה את עצמה לבד, היא משחקת לה, זוחלת ממקום למקום, יושבת ללא תמיכה, היא כבר מתחילה להשמיעה הברות שונות כמדברת אל הצעצועים ואליי ואל מייקל, נראה כאילו היא מחקה גם קולות שהיא שומעת, היה יום שבו שמתי רדיו ואני חושבת שהיא התחילה לזמזם את אחד השירים.

התחלנו להאכיל אותה במוצקים. התחלתנו מפירות מעוכים ועברנו לאט לירקות מאודים. לליזי יש תפריט מלא מהכל ונראה שהיא בריאה מאוד, לרופא שלנו גם נראה ככה והוא אפילו שיבח אותנו.

מאוד מצחיק לראות את ליזי אוכלת או יותר נכון כשאנחנו מנסים להכניס לה את האוכל לפה. כל האכלה הופכת לטקס רציני אשר מתחיל בהושבה על הכיסא שלה או על הבירכיים שלי או של מייקל, הלבשת הסינר ואז לאט לאט מתחילים עם הבאת הכפית ליד פיה של ליזי. נראה שהיא כסלקטור קשוח מכניסה לפה רק כפיות שנראות לה טוב גילינו גם שיש לנו כפית ספציפית בבית שליזי לא מוכנה לאכול ממנה בשום דרך שהיא.

אני חושבת שכתבתי מספיק להיום... אם יהיה לי זמן או כוח אמשיך על יום ההולדת שלי והנסיעה של מייקל אחרי הצהרים. שיהיה לכולם המשך שבוע נהדר!