קשה להסביר,קשה לנסות לכתוב,.

אך רוצה לנסות להביעה את מה שאני מרגישה

הלב לפעמים כלכך שתקן שזה מתחיל להציק ולכאוב.

לפעמים מרגישה בדידות בגלל שליבי אינו מדבר הרבה.

רוצה לדעת איך להיות פחות שותקת.

לדעת להיות יותר חופשיה,

להעיז להגיד את מה שרוצים.

אך מדוע שזה קורה שהלב קופא?

איך אפשר להפשיר את הקור הזה?

אני יודעת שהכל טמון בליבי,ובראשי.

אך איך "מרפאים" את זה

איך משחררים יותר הלב הלב מהקפאון.

כי,זה לפעמים מרגיש לבד.

שהלב נמצא עם המון אנשים

והלב שותק,הלב מתחיל לקפוא

ולהיות עם כולם,אך לבדו