נפגשנו באותה גבעה

הלכנו הביתה לאורך אותו שביל

ליד השער ההוא הבטחנו זה לזה

שלעולם לא ניפרד.

לילה אפל לענה מסביב

עיינים אהובות

ציפייה למלים

קל כלכך להפרד

קל כלכך להפגש

אך כיצד להפרד מכאב הפרידה

איש עדיין לא גילה..

מתוך הסדרה מרחק נגיעה...

אני יודעת שחייבת לפתוח דף חדש

ואני מנסה לעשות את זה ומקווה

שלאט לאט אני ארגיש יותר טוב

שאצליח להמשיך הלאה ולהאמין

שבעתיד יהיה יותר טוב.

להבין שמה שהיה ,היה הדבר הכי יפה

ושינה אותי המון ורק נתן לי טוב.

אבל גם לדברים טובים לפעמים יש סוף

וצריך להמשיך לחיות למרות הכאב

למרות הפרידה.

למרות שאולי הייתה אהבה..

שהיה טוב ,צריך להמשיך הלאה בחיים.

ולהשאיר את החוויה הטובה כזיכרון יפה..

כבר חודש אוקטובר

ואני רוצה ומקווה שיפתחו

דברים חדשים שיהיה יותר טוב

אולי זה צריך להסתיים

אולי זה צריך הפסקה

אולי לתת לדברים פשוט לקרות ולקבל אותם?

מפחיד ומצמרר

שמחה לראות את הגלעד

לראות שהוא בריא לפי מה שמספרים

מפחיד אותי לחשוב על כל מה שהוא עובר

כל כל שניה על כל דקה

חייבים כבר להחזיר אותנו

את הילד שלנו.

שהוא נחטף הוא היה ילד

ועכשיו הוא בן 23 כבר כמו גבר קטן

לקחו מימנו את השנים היפות

מתי תחזור אלינו גלעד?

עריכה 2/10/09 שעה 17:00