מאיפה יש כח לאנשים?

          בבקשה תגיבו לי

קשה לי נורא,אני חושבת שבסוף עוד אעשה שוב ניתוח לא יודעת מתי אבל זה יקרה ..

אני מפחדת אם זה יקרה מימה שיכול ליהות,אצלי זה יכול לשבת על עצב,וזה יכול לפגוע בגוף או (ומה עם הצבא?מה עם ההשלכות לעתיד? אני רוצה ליהות מישהי נורמלית על שתי רגליים עם ידיים בראיות וגוף נורמלי וביריא)

שלא ארגיש את אותו חלק בכלל,.יכולים ליהות נכים.וכל תהליך השיקום נורא קשה.

אני מפחדת להגיד שאני חושבת שיש לי משהו מוזר,שאני מרגישה אותו בגוף,אני לא מהזה שהרופא יגלה אם לא מה אכפת לי,כבר החיים לא שווים כלום אם יקרה לי משהו,.קשה לי נורא,בסוף אפסיק להאמין שיהיה פתרון למחלה הזאות,אני רואה אנשים עם עוד מחלות רואה איך הם יודעים באמת להתמודד איתה,ואני תמיד נישברת תמיד עצובה.אני רוצה נס נס נס נס נס נס נס שזה יעבור לי,שיום אחד אקום בבוקר וזה יעלם.

מה עשיתי רע?למה לסבול?למה למה למה למה למה? נימאס לי כבר כל הבדיקות האלה,החיים שחייה בפחד אחד גדול! אני רוצה חיים של כל אחד נורמלי,אם הייתי יכולה אז הייתי מרפא את כל האנשים עם מחלות נדירות שהרפואה לא כלכך אכפת להם מיהם.הופכת אותם לאנשים יפיפים ומאושרים ובריאים.כי זה מגיעה להם,הם לא עשו שום דבר רע! אני לא רוצה אנשים שיסבלו כלכך הרבה.

:-( איזה חיים יש לי שתמיד הם יכולים להתפך לי??

ואני יודעת יש מחלות הרבה יותר גרעות,אבל אני מבינהם.

יש אנשים שנימאים בתקופות קשות משברים-אבל הם בראים,הם צרכים ליהות מאושרים על כך שהם ביראים.

אלוקים בבקשה שמע את תפילותיי,אני יודעת שאתה שומע.

בבקשה תן לי נס,אני לא רוצה ליהות יותר חולה מימה שאני עכשיו,לא רוצה שמשהו בגוף שלי יפגע,די קרה מה שקרה,ואני יודעת שעדיין טמעון בי משהו יפה,רק זה קצת מוסתר בגלל זה.וזה מעצבן אבל חייבת להתרגל לזה

אני רוצה ללמוד איך לדעת להתמודד ולקבל את המצב

אני יודעת שעכשיו אני צרכה להנות מימה שאני עכשיו ,ולא לחשוב מה שיהיה כל הזמן,אבל אי אפשר שלא אני רוצה ליהות כמו כולם בהכל,להרגיש כמו כולם לא ליהות שונה,ושירחמו או שיצחקו עליי,

מה עשיתי??? למה הרבה לועגים לי?? מה הם חושבים את עצמם חכמים מפני מישהו קצת שונה,אז חושבים שאפשר לצחוק עליו,למה מה כי הוא חלש,?

אני שונאת שיש אנשים שמבטים במישהו קצת אחר,זה פשוט מעצבן אותי,כולם בני אדם!!