בלי הודעה מראש החלה הסערה בליבי.

העצבות והדאגות,הפחדים חוזרים ומצפים את הלב.

לא נותנים לנשום,הלב נחנק מבפנים.

רוצה לנח,לשכח מהכל,נמאס לפחד כבר.

לא יכולה עם הפחד הזה שגורם לסבל כה רב.

פחד שחיים בלי לדעת מה יהיה.

מתי יהיה מנוח מפחד הזה?

מתי הכל באמת יעבור?

רוצה לנח מכל הדאגות ,הסבל והתמדדות הזו.

רוצה רק שיהיה באמת טוב.

לא רוצה עוד לפחד ,מימה שיהיה.

רוצה להאמין,אך האמונה מתחילה להתפוגג.

לא רואה כבר ,אם יהיה באמת טוב.

קשה להרגיש את זה ,קשה שלא לחשוב מימה שיהיה.

*הייתי חייבת לעשות את הפריקה הזו*

27.09.07

אני מרגישה קצת יותר טוב,

מקווה שיהיה בסדר והתקופה

 הזו תחלוף מהר.

ביקרו אותי

http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=443786&blogcode=7095370