אתמול סיימתי את הטירונות מתנדבים.

ואי היה בסוים ממש כיף ונחמד,נהנהתי מכל רגע.

כבר לקראת סיום היה לי כלכך וטוב.התרגלתי לכולם.

והיה לי כבר חבל שהגיע הסוף.

לקראת הערב בסיום הטירונות עשו לנו שבירת דיסנטס,שזה שהמפקדים

מדברים איתנו,צוחקים איתנו,כימעט כמו שקורה בסדיר. :]

אפילו הצטלמתי עם המפקדים :).

וגם הכרתי אנשים חדשים.

היום שאני מסתכלת על יום הראשון,זה פשוט אחרת לגמריי,כלומר יום ראשון

היה קשה הייתי בהלם הראשוני לא הכרתי אף אחד מלבד את חברה שלי.

והיה קשה ביומיים הראשונים להתרגל להכל,רק בטקס השבעה שעשו לנו

אותו יום שלישי(,כי ביום אחרון כמו שנהוג לא יכלו לעשות לנו..)

התחלתי להתרגל ולהקשר קצת לכולם.

חבל שהטירנות מתנדבים היא רק שבוע.

וחבל שלא כולם ישנו שם.אם כולם היו ישנים שם אני בטוחה

שהיה יכול ליהות הרבה יותר כיף.אבל גם כך היה מאוד נחמד וכיף.

התגעגתי אליכם המון,אני מקווה ומאמינה שבסדיר לא אחזור כלכך מאוחר.

ואוכל הרבה יותר להגיב גם אצלכם.

תודה רבה שאתם כאן עדיין איתי,מעכירה אתכם מאוד ואוהבת אתכם מאוד.

~~תודה~~

ואני קראתי כמובן את התגובות בפוסט הקודם,עדיין לא הגבתי על כל התגובות,

אני רוצה קודם לאט ,לאט עכשיו להגיב אצלכם,

התגעגתי אליכם.

עכירות והוספות על הטירונות:

במהלך הטירונות כמו במחזורים קודמים של מתנדבים,עשינו חולצה משלנו.

החולצה יצא מאוד יפה ,אני אהבתי אותה מאוד.רק שבחיים לא אצה איתה מהבית.

אבל,אפשר תמיד ללכת איתה בתוך הבית.

במסדרים שעשינו משום מה תמיד הייתה מצבה שקרית,אז אחת המפקדות חשבה על רעיון ביום האחרון.היא נתנה לחניך תורן ביצה עם ציור של פרוף(קראו לביצה בנצי/בנץ.)שישמור עליה לכל מהלך היום למחרת.

מסתבר שהביצה נישברה לו בכיס.מסכן..אבל הוא לקח חדשה וגם צייר עליה פרוף כמו המקורית,והמפקדים בכלל לא שמו לב.הצלחנו כימעט כל היום לישמור על הביצה עד שלקראת הסוף היא נשברה לנו.ובשבירת דיסנטס שהיה לנו הוא אמר למפקדים שהביצה נישברה לו,והוא לקח חדשה וביקש שיצירו לו עליה..

העניין עם הביצה,היה כלכך מצחיק .כולם התיחסו לביצה כאלו הוא עוד חייל,אפילו לפעמים השיראו מקום ריק בכסא לביצה,מקום ריק לביצה במסדרים.התעפקנו שלא לצחוק,ובטח

וגם המפקדים.

איך הם מצליחים כל היום ליהות כלכך רציניים וקשים בלי להשבר.

סה"כ מאוד נהנתי.

זה כיף שיש טירונות בנים ובנות ביחד,למרות שאני יודעת שטירוניות רגילות אין דבר כזה.

האנשים שהכרתי היו נחמדים.יש כמה ששמרתי איתם על קשר וחלק לא.

לא היינו כלכך מגובשים,אבל הקשר בניניו בין כל המתנדבים היה בסדר.!!

אפילו שהיו שם כמה ילדים/חיילים שהיו ניראים קצת סנובים,הם לא עשו כלום..

בנצי הביצה,שלוותה אותנו בסיום הטירונות ^^

נסיתי להעלות גם תמונה מהחולצה,משום מה זה לא עולה.