בצבא יחסית בסדר,חוץ מהתפקיד שאין לי מושג מה אני אעשה.אני מרגישה שאף תפקיד לא מתאים לי.אני לא אוהבת ששואלים אותי מה אני אוהבת מה מהעניין אותי,כי אין לי כלכך מה לענות L .מרגישה כאלו שאין תפקיד מתאים לי. אני רוצה תפקיד שאוהב שאתחבר עליו ושיהיה לי בו טוב..בתפקיד שרוצים לשים אותי,אני מרגישה שזה לא אני.שזה לא מתאים לי,וישר ארצה לצאת למשהו אחר.וזה לא כ"כ פשוט,למרות שאני מתנדבת..מתנדב יכול לבחור,פחות או יותר מה לעשות ואיפה ליהות,וזה מצויין.אבל לצאת באמצע מהתפקיד זה לא כלכך פשוט.בנתיים אני לא עושה הרבה,וזה לפעמים משעממם אותי,ומבאס שהמפקד סתם מחזיק אותי,עד חמש וחצי,הרי אני לא עושה כלום.והמפקד משחרר אותי ואת שני החיילים שבחדר על השניה,של השעה 17:30 לא לפני.זה משגע את כולנו..מבאס גם-התרגלתי לשניי החילים האלה -ובקרוב לא איהיה איתם-בחדר-

אני יודעת שרציתי בצבא מאוד וזה היה חלום של חיי,והרבה פעמיים שכמעט הוא נהרס לי..

רציתי יותר בצבא,כדי להכיר אנשים חדשים,ליהות כמו כולם-~לשרת את המדינה~לעבור את הפרק בחיים של :הצבא...ושחכתי לחשוב על הנושא,

מה בעצם אעשה בצבא...

6.11.07 היה לי  יום נוראי היום לקראת הצהריים ובסוף ניגמר בזה שנכוותי בצבא,בנתיים אני בסדר,

מקווה שאיהיה בסר מחר.אני בקושי כותבת,אז לא אוכל היום בכלל להגיב אצלכם או להתגובות פה.

אבל אני קוראת אותן,והמון תודה על התמיכה והמילים החמות

אוהבת את כולכם,

ובקשר לתפקיד אני עדיין לא יודעת מה יהיה,מקווה לטוב.