לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


הבלוג שלי הבמה שלי ,המקום הסודי שלי , יומן באינטרנט . המקום שבו אפשר להקליד את מה שאני מרגישה ,לפרוק את הכל. התרפיה הזאת משחררת אותי ועושה לי יותר טוב .

Avatarכינוי:  engel1

מין: נקבה




הבלוגים הקבועים שלי
קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    נובמבר 2007    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
252627282930 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

11/2007

החלום,נעלם?


מרגישה שיותר מידיי צפיתי לטוב...היה לי חלום להתגייס-ליהות בחיל האוויר.ליהות כמו כולם,לעבור את הצבא כמו כולם.אבל שחכתי פרט חשוב.

תפקיד. אין לי מושג איזה תפקיד אני רוצה..רוצים עדיין שאהיה בתפקיד שלא מתאים לי,למדתי במשך שבוע וחצי בערך. עם חייל ועוד מישהו שהיה איתו בחדר,עד שהתרגלתי היה לי טוב איתם ,ועכשיו אני צריכה לעזוב,ולא ניראה לי שאוכל לישמור איתם על קשר מעבר מליראות אחד את השני בצבא,טוב לפחות זה,אבוא המון לבקר אותם..

עכשיו אני צריכה ליהות עם מישהי שלא ניראה לי יהיה לי טוב איתה כמו שהיה לי עם החיילים שהייתי עד עכשיו.ואחרי זה מה יהיה .? אם לא אתקבל? שוב לשחק איתי כמו בובה? אני לא בובה יש לי רגשות יש לי זכויות,לא יכולה כבר להקשר לאנשים ואז לעזוב אני יודעת שהחודשיים הראשונים יכולים ליהות סיוט,אבל עדיין זה קשה..כ"כ מקווה לטוב.מקווה גם שאכיר עוד אנשים ושגם אשמור איתם על קשר..

 

איזה כיף שהגיע שיש שבת,הייתי צריכה את זה..

 

 

מתגעגעת אליכם המון ומצטערת שבקושי אני מגיבה אצלכם,קראתי את כל התגובות מהפוסט הקודם

ותודה רבה חיזקתם אותי,וחיממתם את ליבי

אוהבת אתכם המון

 

שיהיה לכולם סוף שבע נפלא!!!!

 

 

 

 עריכה:23:33

 

אנו פוגשים בכל יום אנשים חדשים.

אנו פוגשים אנשים ברחוב,מחליפים מבט זה עם זה וכל אחד ממשיך בשלו.לפעמים אנו מגיעים למקום חדש מכירים אנשים חדשים.בהתחלה אנו ביישנים ולאט לאט נפתחים לאדם נקשרים לאותו אדם או לאותם אנשים.ופתאום צריך לעזוב,ללכת למקום אחר.אפשר תמיד לבוא לבקר ואף אולי לשמור על קשה,אבל זה לא יהיה כמו אותה תקופה הטובה שהתרגלנו כבר לאותם אנשים.ועכשיו צריך שוב מהתחלה.אבל נזכור תמיד שהאנשים האלה כבר נימצאים בליבנו בזיכרון שלנו..אנשים באים והולכים,אך אף אחד לא יכול לקחת אותם מהזיכרון..אפילו שהם היו איתך תקופה קצרה או ארוכה..כי אנו שולטים על הזיכרון שלנו ,-על ליבנו...

 

 

התקופה הזו מזכירה לי את הטירנות. בהתלחה בימים הראושנים כולם הרגישו לא משהו בטירנות,כולם הרגישו וגם אני "בשביל מה אני צריך את הטירנות הזו" ושהיא ניגמרה כמה שהצטערנו על זה..ועכשיו אנחנו משתדלים מאוד לישמור על קשה,ואומרים תמיד חבל שטירנות מתנדבים רק שבוע,אז אולי זה כמו בטירנות,.אני אומרת בשביל מה צריך את זה,ואולי יהיה טוב.((((((מקווה )))))

 

ואנשים תמיד באים הולכים כמו בטירנות,מקווה שאשמור על קשר עם אותם החיילים הללו..של חייל אחד יש לי את המספר שלו אבל,יש לו חברה :S ...

 

 

 

 

 

 

 

 

9.11.07

ליודעת למה,אבל לא מצליחה ליקורא את התגובות האחרנות,אני רואה כמה יש לי תגובות, -והתגבות האחרנות לא מפיעות לי :(...

נכתב על ידי engel1 , 8/11/2007 18:21   בקטגוריות אישי, החיים, צבא  
42 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של engel1 ב-11/11/2007 18:30



26,459
הבלוג משוייך לקטגוריות: 20 פלוס , 30 פלוס , יצירתיות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לengel1 אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על engel1 ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)