בזמן האחרון קשה לי לעדכן יותר,

גם בגלל הצבא,כי לא תמיד אני משתחררת מוקדם.

וגם בעיקר כי קשה לי,קשה לי לכתוב ,בגלל התקופה הזו שמכבידה עליי.

אני לא רוצה שהמחלה תיהיה מרכז החיים שלי,לא רוצה יותר מידיי לחשוב על

הפחדים מהמחלה ומהבדיקות שאני תמיד צריכה לעבור.

אך לא מצליחה,מרגישה שהם חזקים מימני.

מרגישה שהמחלה והמחשבות רוצים שאפול,וליגמור לי את הכח.

רוצה ליהות בלי דאגות כאלו,בלי פחדים בלי בדיקות חודרניות שצריך

 לעבור,שצריך לפחד מהם ,כל פעם מחדש.

מנסה ורוצה שלא לחשוב על הפחדים ושהדאגות,

אך לא מצליחה,מרגישה שהם יותר חזקים מימני.

הקיץ האחרון

שפיות זמנית

לחן: מקס גת מור

זה הקיץ האחרון שלי אתכם
עם הגשם הראשון אני אעלם
דמעותי יזרמו במורד הרחובות
כמו עלה נושר ותקוות רחוקות

אני איש של חורף בין אלפי אנשי ים
אך בחורף הזה כבר לא אהיה קיים
לאט לאט השכבות נמסות
בין רוצים לא רוצים ותפילות אחרונות

אז תזכרו שהבטחתם לא לבכות
כי השמיים גדולים והדמעות קטנות
תעצמו את העיניים כל גשם ראשון
ותחשבו עלי

אני רוצה לטפס על ההרים כי הם שם
ולבקר במדינות מעבר לים
לדעת אם יש צורות חיים אחרות
ואם המתים ממשיכים לחיות

כי זה הקיץ האחרון שלי אתכם
עם הגשם הראשון אני אעלם
לאט לאט השכבות נמסות
בין רוצים לא רוצים ותפילות אחרונות

אז תזכרו שהבטחם...