זהו היום הכי עצוב בשנה.שאסור אף פעם לשכח אותו.
זהו יום השאוה ולגבורה.קשה לי למצוא את המילים על היום
הכלכך עצוב.קשה לי לתפוס איך בני אדם הגיעו למצב כזה.
איך בני אדם מסוגלים לעשות דבר כה נוראי לבן אדם אחר בגלל היותו יהודי.
במשך כלכך הרבה שנים של סבל עז ולקיחת נשמות של אנשים
חפים משפע,לקיחת נשמות של אנשים בגלל היותם יהודים.
קשה לי להבין איך בני אדם יכולים להגיע לדבר כזה אכזרי.
שבשביל האנשים הנוראים האלה היה הרג זה מצחיק.והנה.
וכולם מסביב ראו הכל,אבל העידפו לשתוק.
לקחו לאנשים
אחים,אחיות,אבא ואמא,דודים ומשפחות שלמות ואף קורבים ,ולא החזירו אותם עוד.
ובשבילם זה היה שעשוע.
קשה לי לכתוב יותר מידי על יום כה עצוב ולנסות לתפוס ולהבין.
איך דבר נוראי בן אדם יכול לעשות.איך מלחמה נוראית כזאת נמשכה
כלכך הרבה זמן וכולם מסתכלים ושותקים.
6 מיליון יהודים נהרגו,קצת יותר אפילו מכמות היהודים של ארץ ישראל.
לפעמים זה מזכיר לי את המצב של היום.מלחמות אין ספוריות
איומים על השמדה אמונית,והעולם,ממשיך שוב לשתוק.
למה העולם רוצה להרוג?
למה העולם רוצה מלחמה?
למה העולם לא יכול לחיות באחווה ובשלום...?
זאת כניראה שאלה שאין לה תשובה של ממש.
ואני מצטערת על כך.
לזכרם
ן