מכתב קטן לאיש אחד רחוק מכאן
ובו תמונה שיש בה זיכרון ישן
שנינו מחייכים למצלמה
לפני שהוא הלך למלחמה
חמה ידו היתה כשהוא חיבק אותי
כבר לא בוכה
גם לא בלילה לבדי
רק הזמן חובש את הפצעים
האלה שבחוץ ואת ההם שלא רואים

יש ודאי במקום נסתר
תשובה לכל דבר
אז למה דווקא לי
נגמר הכל לפני שהתחיל

מכתב קטן לאיש אחד רחוק מכאן
ובו ריחות שדה פתוח של דגן
כף רגלינו על האדמה
לפני שהוא הלך למלחמה
חמה ידו היתה כשהוא חיבק אותי
כבר לא בוכה
רואה כמו בהילוך איטי
כל הנשימות, הרגעים
האלה שבחוץ ואת ההם
שלא רואים

יש ודאי במקום נסתר
תשובה לכל דבר
אז למה דווקא לי
נגמר הכל לפני שהתחיל

מכתב קטן לאיש אחד רחוק מכאן
ובו תמונה שיש בה זיכרון ישן
שנינו מחייכים למצלמה
לפני שהוא הלך למלחמה...

לזכרם של כל הגיבורים שנלחמו במלחמות,כדי שנמשיך לשבת בארץ הצעירה הקטנה ואהובה,שלא נשכח אף פעם את הגיבורים,שלמענינו

שפכו את דמם.

מלחמת לבנון הראשונה

 אסון המסוקים 

מלחמת לבנון השניה

וכל נופלי מלחמות ישראל

יהי זכרם ברוך

 עצוב לי מאוד לכתוב על החיילים שנפלו במלחמות.

את מלחמת לבנון השניה אני זוכרת מאוד טוב ואני מתארת לעצמי שגם אתם,זה זכרון טרי וכואב בלב.

זוכרת היטב את הגיבורים שהקריבו את חייהם למענינו,שהקריבו את חייהם למען החיילים.זוכרת תמיד ותמיד תתפללת לשלום שלושלת החטופים,שיחזרו למשפחות שלהם,זה יום זה יהיה משמח ומרגש על כל העם שלנו,שהחטופים (י)חזרו הביתה,מקווה תמיד בלב שהם חיים,שעוד ממש קרב היום ונישמע שהם חוזרים עלינו הביתה,חוזרים למשפחות ,שיקבלו את החיבוק הכי חם ואוהב ,שהמשפחות יזכרו לאושר שהחטופים יחזרו.בראים ובשלום.

אסון המסוקים הייתי קצת ילדה קטנה ,אבל אני זוכרת שלמדה איתי ילדה בכיתה ,ונהרג אצלה מישהו ממשפחה מאסון המסוקים,.וגם הבית הספר שלנו בנה פינה עבורם לזכרם,האסון נוראי של התנגשות המטוסים,האסון שכלכך העציב אותי שהיה לי קשה להאמין ולנסות לתאר בראש את התנגשות הכואב הנוראית..

כל מלחמות ישראל מאז שישראל נולדה עם היום כואב לי על המלחמות .כואב לי כמה ארץ כה קטנה כה מיוחדת עברה המון בחייה מאז שהיא נולדה ועד היום עוברת סבל וכאב,ואנחנו תמיד צרכים ליהות ביחד חזקים לחזק תמיד את המדינה,אין לנו מדינה אחרת,היא הילדה הקטנה שלנו,שצריך ליהות לצידה לישמור אותה.כי אנחנו אוהבים אותה!.

כואב לי שעד היום העולם נמצא בלחמות לוקח חיים של חיילים-ילדים קטנים צעירים.

כואב לי שהעולם לא יכול לחיות באמת בשלום באחווה סבלנות וסובלנות,וכך לחסוך את הכאב.

את האובדן.

ותמיד ממשיכה לקוות ולהתפלל בלב ,שעוד יום אחד אשמע על החטופים שלנו

שהם בריאים,שהם חוזרים היום הביתה,שחוזרים היום למשפחה שלהם.

ממישכה תמיד להתפלל בלב,שמהיום יגמרו כל המלחמות,שמהיום ניגמר הכאב והאובדן

שמהיום חיינו היו שקטים -     ולא רוצה שזה יהיה רק חלום.

היה קשה לי לכתוב ולמצוא את המילים על מה שאני מרגישה

וכתבתי את הכל מהלב שלי שפכתי לפה הכל. 

נופר הורוביץ ז"ל