קשה לי להסביר את מה שאני מרגישה.אני יודעת שהרגשה הזאת שלי קצת גורמת לי למן מעוקה "הנמצאת רק בראש שלי."

וכל מה שאני צריכה לעשות זה לשנות את המחשבה וההרגשה תשתנה לבדה.אבל לא קל לי לשנות את הרגשת המעוקה שאני מרגישה בימיים האחרונים.למרות שנצחתי בחלקי בצבא,ועכשיו אני ממשיכה במסלול שבוא הצלחתי לפרוץ,אני מרגישה מעוקה וחוסר כוחות להמשיך את העבודה הזו שהכל ניראה לי כלכך טכני ויותר מידי מסמכים,קלסרים.לפעמים אני מסתכלת לעבר ניראה כאלו החיים היו הרבה יותר פשוטים ופחות דאגות.וישנם תמיד דאגות לגביי העתיד,הוא יכול לפעמים להפחיד.וכמה שיותר אני מעדיפה להדחיק אותו מימני.אני מרגישה שאין בי שום דבר.שאני חסרת תועלת ורק מנסה להלחם בלאהוב את עצמי כל הזמן.

וזאת מלחמה שאני לא אמצח בא.

יכל ליהות זה באמת הרגשה שנמצאת בראש שלי ,אבל זה לא קל כ"כ להגיד שזה בראש שלי ואני צריכה לשנות אותה.כי היא כבר שם,מצאה לה פינה חמה כדי להציק לי על הלב.

אולי אם אצליח באמת לנצל את החופש הקרב והבא אצליח להשתחרר מהרגשה הזאת.

שבוע טוב אהובים שלי

חודש מקסים נפלאים שלי

אוהבת אתכם לנצח