דיאלוג בחשיכה:

מוכנים לצאת למסע שכולו חושך,מסע שלא רואים דבר רק את החושך?

קודם כל יש ללכת ביחד בקבוצה ולהקשיב למדריך,המדריך יהיה איתכם צמוד לאורךכל המסע.

ישנם מצלמות מיוחדת הן אבטחה שיכולות לישמור על הבטחון.

אוקי,מתחילים,נתחיל ללכת בשביל חשוך וקצת צר,ניתן להרגיש את הקיר בצד ימין.__

לאט לאט מרגישים  שהמרחב גדל,ואנחנו לא צמודים זה לזה,ומחפשים מישהו כדי ליהות בטוח שהוא לא לבד.

ולא הולך לאיבוד.הנה אנחנו עולים על גשר המדריך מזהיר שיש מדרגה קטנה..אנחנו הולכים בגשר נאחזים במהקה השמאלי    

ואי עשינו סיבוב סביב עצמנו,מזל שהמדריך פה הנה הוא מראה לנו כיצד להסתובב ולהכנס לדלת יש פה דלת.

.כן אני מרגשיה שיש פה דלת לחדר אחר.מה זה לאן אנחנו נכנסים יש פה חבל מברזל,,ואי שומעים את הים .

אנחנו הגענו לים.המדריך אומר שאנחנו הולכים להפיל קצת וויורדים לתוך אוניה

המדריך מושיב אותנו על כסאות האוניה כלנו צפופים,

,ואי מעניין אם באמת אמור ליהות פה צפוף או אנחנו הצטפפנו לבדנו.?!     

   המדריך שואל מוכנים להפלגה??חלקנו צועקים לא וחלקנו צועקים כן,אנחנו עדיין לחוצים ולא מבינם מה שקורה מסביב

 לחוצים מהחשיכה ..,לא רואים דבר,רק הדמיון יכול ליראות.מרגישים את האוניה על הים איך היא זזה על הגלים_

הנהג של אוניה מתחיל להתניע ושומעים את המנוע,מרגישים את הרוח שם הים והמי ים משפריצים מעט..עלינו והבריזה של הים והרוח

ווו האוניה מפילגה נורא מהר,מתי זה יגמר?? כולם שואלים

..הנה סוף סוף זה ניגמר

ושוב אנחנו הולכים בחשיכה מוודאים שאנחנו לא לבד ומחפשים כל הזמן מישהו לבדוק שהוא לצידנו.

מתחילים לישמוע  את הרחוב

מרגישיה  אופניים בצד.

                                .אחחחחחחחח נטקעלתי בפדלים שלהם.

הגענו לשוק איזה ריח טרי של פירות וירקות.

לאחר שיצנו מהשוק הלכנו לשקם,קנינו בחשיכה ואכלנו בחשיכה.

המדריך עוזר לנו להתיישב ביחד,הרגשתי שאנחנו יושבים יחד במעגל,המדריך התישב עלידי.

כולנו אוכלים ביחד ושותים.אכלתי גם אני בחושך ביגשתי מאחד הקצינות לטעם מהבטונים שקטנה,

כי לא לקחתי איתי כסף קטן.

שאלתי את עצמי מעניין את החוויה ליקנות ולשם,אך זו גם חוויה למצוא מישהו שקנה בוטינים ולמצוא את פתח השקית ,ושהוא ידע להושיט את ידו שאוכל להתכבד מעט.

המדריך סיפר על עצמו,סיפר שהוא כבד ראייה.

היה לו קול כזה כמו קריין ברדיו-חלקנו חשבנו שהוא עוסק בכך.

וכל הזמן הזה ניסנו לדמיין איך הוא ניראה

המדריך ,אבל לא קריין הוא עוסק במוזיקה ומנגן.

אחרי שאכלנו שתינו ונהנו,

התקרבנו לאור ,כן כן,זה אור מתקרב הלבן הזה זה האור.

היינו בדיאלוג בחשיכה בצבא,נסיתי לכתוב מן סיפור כזה ,לנוסות להמחיש לכם את המרגש בחישכה.

זאת חוויה לא נשכחת,קצת קשה לתאר,ואולי פיספסתי פרטים,אבל רציתי לתאר את זה בדרך שתריגשו את זה כמציאותי.

יקירים שלי,

שימרו על עצמכם תמיד האריכו את מה שיש לכם ושמחו בזה-הכי חשוב ואימרו תודה על מה שיש .האמינו לי החיים זה מתנה.

שבוע נפלא

אוהבתתתתתתתתתתתתתתתתתת

אתכם המון