מרגישה שאני עומדת בקצה ההר,ממש בתהום .

איני מצליחה להיאחז בעצמי,איני מצליחה להזיז את גופי מהתהום.

מרגישה קפואה שלא יכולה לזוז אחרוה מהתהום העמוקה הזו.

מחפשת להיאחז בחפץ,אך אין כלום סביבי.רק אני והגוף שלי.

אני לא רוצה ליפול מן ההר,לא רוצה ליפול מתהום העמוקה .

אך איני מצליחה כולי קפואה בתוך עצמי לא מסוגלת לזוז,

להתרחק מסכנת התהום.

קשה לי לכתוב ולהסביר מה בדיוק קרה.

אני מרגישה חלשה,בכיתי כימעט כל היום,ניגמר בי הכח.

מרגישה שרוצים לקחת מימני את החלום שלי,שאני כלכך רוצה.

שכלכך יעשה לי טוב.אני בימים האלה הולכת להלחם עליו.

לא אוותר כלכך מהר.על הצבא

אני מצטערת שלא הגבתי לתגובות האחרונות בפוסט הקודם

ולא אצלכם.כי אני מריגשה שאין בי כוחות,אבל,עוד

אגיב שוב אצלכם ופה בתגובות אצלי.

אוהבת אתכם מאוד,תמיד!

שיהיה לכולכם שבוע נפלא

ניכנסתי לתקופה קשה,שכל הפחדים על המחלה התחילו להציף את ליבי.ולא עוזבים אותי.

עכשיו אני מרגישה ,קצת יותר טוב.אבל עדיין הפחדים שלי מציקים לי.תמיד יש בי

את הפחדים האלה,שאם יקרה משהו בגלל המחלה,שאם יהיה משהו ולא אצליח להתמודד,עם

הקשיים שהיא מציבה בחיים.כ"כ הרבה בדיקות יש לי לעשות בחיים.כלכך הרבה צריכה להתמודד איתה.זה לא קל לי..מעבצן שאין לה מרפא,שאין לה פתרון שלא ניראה לי שזה יהיה בתקופה הקרובה.ובשנים הקרובות .אני יודעת שלא טוב לחשוב על זה יותר מידיי,אבל לא משוגלת מרגישה שהמחשבות והפחדים גדולים עליי.ושאני לא יכולה לשלוט עליהם.לא יכולה לשכח ממחלה,היא בתוך הגוף שלי,היא בעצם אני.זה לא אפשרי לשכח מימנה שגם כל הזמן רואה אותה(למשל הכתמים)

החיים האלה מציבים קשיים רבים,אבל קשה לי מאוד להתמודד עם הקשיים כלכך גדולים.

תודה לבלוג הזה, על החתימה

עצבות:

  מדוע את שוב חוזרת ?אני לא קראתי לך,אני רוצה שתניחי לי לנפשי.

   אני רוצה לחיות ולהנות,ואת לא נותנת לי,למה?רק תגידי לי למה?ואעזוב אותך.

עם השאלות שלי.מבטיחה!!!

אני לא רוצה שתעמידי אותי במבחן.

כי אני אכשל בו..

אז ,די בבקשה.

עצבות שתקפת אותי,לא מבקשת ממך הרבה,אני רק

אומרת לך עזבי אותי!

ודי לתקוף את לא רצויה פה  בכלל,

האושר השמחה האבה רצויים

לא את!

התוצאות הגיעו, וזה עושה אותי מצוברחת עוד.מה יהיה?מה הרופא יגיד? יהיה בסדר?

או שלא יהיה בסדר?חיים באי וודעות,כל החיים.זה נורא!

על פי מה שקראתי ,מה שהבנתי הן לא משהו!

המחלה התחילה לעשות כרצונה!!

(כניראה)

 אקווה שיהיה באמת בסדר

..

מחלה אכזרית שכמותך!את עוד תשלמי ביוקר! :'(

************אני רוצה חיבוק אוהב שלא אשאר אף בפעם לבד********

עריכה:אולי אתחיל ללמוד יותר לצחוק על הצרות שלי

יותר טוב מלצחוק עליהם מאשר ליהות עצובה,/ובדיכאון,אבל

זה לא תמיד כלכך קל ..ולא פשוט.

שיהיה לכם לילה מקסים (לב)

שמרו על עצמכם,

אוהבת אתכםםםםםםםם!!!!!!!!!

שיהיה רק טוב בלב ובנשמה תמידדדדד!!!!!!!

(   לא זוכרת כבר,שכתבתי בבלוג לעידוד בלוגים-

אבל סבבי