לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


הבלוג שלי הבמה שלי ,המקום הסודי שלי , יומן באינטרנט . המקום שבו אפשר להקליד את מה שאני מרגישה ,לפרוק את הכל. התרפיה הזאת משחררת אותי ועושה לי יותר טוב .

Avatarכינוי:  engel1

מין: נקבה




הבלוגים הקבועים שלי
קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    דצמבר 2020    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

משהו חשוב


בקטע הקודם כתבתי שהייתי קצת עצבנית כי זה פשוט משגע אותי כל הרגשות האלה,ועוד במיוחד שכמה שקיץ מתקרב לו וזה שוב יהיה לי רע,ושוב אפחד עם עצמי ושוב ארגיש שונה ושוב ארגיש שמסתכלים עלי,ושוב ארגיש שמדברים עליי מאחורי הגב ושוב מרמחים עליי,ושוב בשאלות המעצבנות

ועוד פעם אפחד כל היום שלא ירוא לי בטעות ...שמה שמנסה להחביא מחליט להציץ לו...אני מרגישה שזה קורה שהכל  הסודות שלי כולם יכולים לראות,.אני פחות חופשיה עם מרימה את היד סיוט הכל רואים בטוח.

יש הקוראים  לזה "קישוט" אבל זה לא ממש נכון זה לא קישוט נחמד.. זה הדבר המגעיל...למה אם יש פתרון לא אומרים לי אני לא רוצה לעשות משהו שיכול לחזור אז מה יצא לי מי זה??????

 

 

ובקשר על זה שהכיזכרתי על אחי זה ניכתב קצת על עצבים,לא באמת לפעמים הוא משגע!!!!!

 

חולמת לפעמים  שהכל ניראה שונה שהכל טוב...

ליהות חופשית כמו הציפורום העפות בשמים הבלי...הגבולות

נכתב על ידי engel1 , 26/2/2007 23:05   בקטגוריות אישי, ביקורות, דיכאון, דמעות זולגות, החיים, יומן, לב בוכה, מחלות, סבל, עצבות, ביקורת, סיפרותי, פסימי  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של עוזרת ומקשיבה ב-26/2/2007 23:57
 



מוותרת לא אכפת לי מעצמי יותר


למה למה ולמה

פרק 11

אולי קשה להגיב לי,אבל מילת תקווה משהו יעזור לי

אני פשוט לא מבינה למה זה קורה לי,למה הכל לא טוב,מה אני חשה שיהיה עוד רע??

אני אדם טוב,! עוזרת! מקשיבה! אוהבת!לא עושה רע לאף אחד,אז למה הכל יהרס לי?

למה אולי יהיה לפני סכנה

פשוט אולי אוותר לא יהיה לי אכפת מכלום רק, מאנשים שאוהבת,שמסיבי,מחברי,חברי למחשב גם אך מה שיהיה יהיה ,יהיה כמו אחת שלא אכפת לה מכולם

אפגע ,אז אפגע,לא אפגע אז לא אפגע.

למה לי להשקיעה את כל הכוחות שלי על הדבר הזה.

אמשיך לעזור לאחרים ולהקשיב ולאהוב תמיד,מכל הלב תמיד אוהבת זה לא יקח מעצמי!!!!

אבל לעצמי איהיה אדישה,כי למה להתאמץ?למה ליהות עצובה? מה זה ישנה לי??

מה שאלוקים רוצה שיעשה בי,מעצמי כבר לא אכפת,

 


תאריך 20.2.07 שעה: 19:20

 

למה אנשים טובובים כל הזמן סובלים?

למה עד שמגיע  להם הטוב  זה לוקח הרבה המון זמן?

ואם זה בכלל נכון,אני פשוט רוצה אושר האושר שלי זה ליהות בראיה

ולא שוחכת את האנשים שסובלים כמוני/מחלות וכדומה,אהבה הצלחה

זה לא הרבה לאושר שבן אדם רוצה לקבל.

אלוקים אנא שמע לתפלתי

 

בוכה עלייך ומתפללת שתישלח לי ברכה

נכתב על ידי engel1 , 18/2/2007 22:52   בקטגוריות דיכאון, החיים, עצבות, פסימי, דמעות זולגות, אישי, סבל, לב בוכה, יהיה טוב??מתי ??  
15 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של engel1 ב-22/2/2007 17:22
 



רוצה לבכות שאדם אוהב יחבק


לפרקים 9 ו פרק 10 למטה כדי לקרוא

אהבה של חבר בן זוג שיהיה איתי לנצח

של מישהו(אנשים שאוהבים ) שתמיד תמיד לא לפעמים יחבק


18.02.07 שעה 16:58

 

אני לא יודעת איך לבטא את הכאב שבי ניסיתי לחפש תמונות ולשים פה

אבל לא מצאתי.

לא יודעת איך לכותב את הכאב שיש לי,שגורם לי פחד כלכך גדול שימנע מימני לעשות אולי דברים

בעתיד,או שימנע תפקוד של חלק בגוף ליום יום,

אלוהים איפה אתה למה את זה אתה לא יכול לרפא?משהו קטן :-(

שלח לנו ברכה לביתנו

נכתב על ידי engel1 , 17/2/2007 21:10   בקטגוריות אישי, דיכאון, פסימי  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של רק אנושית ב-21/2/2007 17:17
 



אני לא חזקה


פרק 10

 

 

                 חלום קטן ועצוב http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=363559&blogcode=5857456

אני לא חזקה באמת,כי כל הזמן נישברת כל הזמן הלב בוכה

כמו ילדה קטנה נעלבת ובוכה,זה לא שמאתי פתאום דימעותיי יוצאים

אני חלשה,אני יודעת שכימעט כל דבר יכול לעשות לי ממש ממש רע

ואז זקוקה לחיבוק אוהב לאנשים שאוהבים אותי,ללכת ליהות איתם

במקום שבו תמיד יקבלו אותי איך שאני.

אני לא רוצה ליסבול

לא רוצה שיקרה לי משהו

כי אני לא חזקה.תמיד אם עצובה תמיד חייבת מישהו שיקשיב לי,למזלי יכולה למצוא מקום

כזה אבל לא תמיד מזדמן,לא תמיד נוח.למשל הבלוג הכל מקום שיודעים להקשיב מהכל הלב.

מה שאני רוצה להגיד שאני חושבת שאני מדחיקה את החיים שלי.

שלא מסוגלת  להבין שככה אני ואין מה לעשות שאין פתורן,כי הרופאים קשה להם בחיים שלהם

להשקיעה על חברת אנשים עם משהו נדיר,..

אלוקים בבקשה רק שמור עליי מפני הרע,לא רוצה שחיי יתפכו כי אין לי כח נפשי.אין...

אלו החיים שלי חיים שבהם כל החיים חושבים מתי ואיך להסתיר,וחלק לא מפריע להם (הלוואי שהייתי כזאות)

יש לי כאב שאני חייבת להוצאי במשך שעות ,אבל הוא לא יוצא,..הדחקתי אותו!

בבקשה אני חייבת תגובות מעודדות,..


18.2.07  שעה 20.55

אני רוצה שיהיה איתי כל הזמן מישהו שיחבק אותי

שיהיה איתי,שיתן לי את התקווה,חיוך,אהבה

שיעזור לי ברגעים קשים ,שיגיד לי שיהיה איתי תמיד

שלא משנה מה יקרה הוא לא יעזוב אותי אף פעם

איפה זה?

 

נכתב על ידי engel1 , 17/2/2007 14:52   בקטגוריות אישי, דיכאון, החיים, פסימי, עצבות, דמעות זולגות, יומן  
7 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של engel1 ב-17/2/2007 21:40
 



חלום....


                                

 

 

 

שבו אגריש רצויה,שבו ארגיש בשיויון אמיתי.ליהות באמת כמו כולם,

חלום שאיהיה בראיה,חלום שבו תיפתרנה הבעיה שלי..ושל עוד רבים כמוני

חלום שבו איהיה מאושרת,אדע שמחת חיים אמיתית

חלום שבו יהיה טוב,מלאה באהבה

חלום שבו תמיד תיהיה אהבה חיוכים,שמחה

חלום שבו של האנשים החשובים לי יהו תמיד מאושרים,תמיד בראים עם אהבה

חלום שבו העולם יראה יותר יפה

חלום שבו האנשים שאני אוהבת יהיה להם טוב ויהו בראים תמיד תמיד

חלום שבו אנשים ידעו להקשיב ולעזור

חלום שבו אנשים יקבלו את האחר

אני זוכרת תמיד להגיד תודה בלב וגם לפעמים אומרת בקול:

תודה

תודה על כל מה שאלוקים העניק לי,יש גם כלכך הרבה דברים ניסתרים מן העין שאנו לא כלכך מבחינים בהם

למשל:

ראיה שמעיה יכולת להרגיש דברים,הליכה,ותפקוד כללי,אצל כולם זה באה כמובן מילב,וקשה להם להבין

שיש אנשים שאין להם את זה וקשה להם מאוד.

אני אומרת תודה ורוצה יותר להגיד תודה על כך שיש לי את כל זה,כי תמיד הכל יכול להתהפך.

להרס

לאבד

והכל ניגמר

לב נישבר

דמעות זולגות.

כל מה שאני מבקשת ליהות במקום שבו איהיה מאושרת ,שארגיש הכי טוב

להרגיש שיש אנשים שמקבלים אותי תמיד כפי שאני

להרגיש שאני יכולה לעשות דברים,שאני שווה במשהו

 

נכתב על ידי engel1 , 15/2/2007 20:59   בקטגוריות דיכאון, עצבות, פסימי, החיים, החיים, החיים, אישי  
14 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של engel1 ב-17/2/2007 21:38
 




דפים:  
26,459
הבלוג משוייך לקטגוריות: 20 פלוס , 30 פלוס , יצירתיות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לengel1 אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על engel1 ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)