אתמול שוב הלכתי לצבא בתהליכי הגיוס שלי,הפעם זו הייתה וועדת מתנדבים.עד שמצאתי את המקום,נכנסים לתוך הבסיס עצמו,לא מכירה שם, הגעתי עד למקום שהשנה עשו לנו הדרכה והכרות על החילות(סוף הבסיס). טיילתי בכל הביסיס

בסופו של דבר הצלחתי למצוא את המקום,רק מלמצוא את המקום מוצאים לך חשק להתנדב.

בוועדת מתנדבים שואלים אותך כמה שאלות: מה מספר פלאפון שלך,אם אתה גר עם שני ההורים,אם יש לך אחים כמה יחדות לימוד עשית במתמטיקה,אנגלית,ואיזה מקצוע מוגבר עשית,איפה היית רוצה לשרת,ובסוף בחורים תאריך גיוס התאריך שבחרתי הוא לאחרי החגים הכי טוב.גם לא חם מידי ולא קר מידי.לאחר שאשלו אותי את השאלות הללו ,הייתי אצל קצינת הרפואה שלהם,שאלה אותי שאלות על המחלה,.והכי מעצבן היא רוצה עוד מידע על התוצאות של הבדיקות שעשיתי,מעצבן ,הצבא מכיר את מחלה הזו המון אנשים עם המחלה הזו מתגייסים והכל טוב,מה שמצאו לי ממחלה הזו זה לא משהו כמו סרטן,או מחלה סופנית אחרת./כימעט סופנית.אז מה הבעיה שלהם??תמיד לשגע את האזרח הם יודעים.

כבר רוצה להתגייס

רוצה שהכל יהיה בסדר עכשיו ובעתיד,כי מאוד קשה לי לחשוב שיכול ליהות רע.

בבדיקות שעשיתי לפני הצבא הרגשתי כלכך רע,!! ונימאס לי ללכת לבדיקות על המחלה,הלוואי ויכלתי לא ללכת לעולם!

כי זה קשה צריך התמודדות ענקית על כל הבדיקות שעושים על הצילומים .ונו ברור אם תעשה כל הזמן צילוים ימצאו לך משהו חדש בגוף! והכי מבאס אותי עכשיו בגלל מה שמצאו שיש לי צריכה שוב ,ושוב לעשות את הבדיקה שהיה לי כלכך רע ואחריה עם הזיקרה הזו.למה למה צריכה לעבור סבל כזה ?די שיתנו לי לחיות בשקט אני רק בת 19 ולא נותנים לחיות כמו בחורה בת 19 בלי דאגות על החיים!

עריכה:אולי לא ממש הסברתי את עצמי טוב על הבדיקות שעוברת.

הבדיקות שעוברת אותם,הם בדיקות במשך שנים ותמיד אעבור אותם,ככה זה עם המחלה הזו.

הבדיקות שעושה מאוד לא נעימות וצילומים שצריך לעבור כל הזמן,אצלי זה משפיעה קשה (נפשית)כל עניין

על הבדיקות שצריכה לעבור ועל דברים שכבר מצאו לי,וברור שתמיד ימצאו,זה כמו שמחפשים משהו

בכח ברור שנימצא,לא?

    עכשיו הבדיקות שעיתי לפני הצבא,זה אותם בדיקות,אבל מה לפני צבא זה מאוד חשוב,

מפחדים שאולי יש לך משהו חמור,או שפשוט הצבא צריך לדעת הכל הכל הכל מה שקורה איתך עם המחלה הזו.

 הבלוג קצת משתגע עם הצבעים,מקווה שיסתתר מהר

כל פעם מנסה לימצוא צבעים ואז הם מתחיל להשתגע.

14.6.07:

עכשיו חזרתי מהבדיקה הצילום שעשיתי .עשיתי MRI.לפני הבדיקה הזו הייתי בצום של שעתיים אבל זה לא  כזה נורא.נכינסתי לחדר הצילום קור אימים שם,שאלו אותי אם יש עליי מתכות ואם יש עליי להוריד אותם עכשיו.

חגורה,כסף,אם יש כתרים בשיניים.כי אם יש אז הם יכולים להתקופף או לזוז ממקום שלהם.נכנסתי לתוך המכונה הסגורה הזו והצרה וכה מפחידה היה לי כלכך קר!! מזל שביקשתי משהו שיחסה אותי כי ידעתי שאפקא שם.במהלך הבדיקה נותנו לי אטמי אוזניים אוזניות וזמזם אם אני צריכה משהו ,אז אלחץ עליו.במהלך הבדיקה נישמעו רעשם חזקים בהתחלה הרעש הראשון מפחיד קצת..

ולאט לאט אפשר להתרגל לרעשים ולדמיין מה כל רעש מזרכיר לך..כדי לא לחשוב על הבדיקה ולא לראות את המקום הצר המפחיד הזה,פשוט עצמתי לי עניים ושכבתי...שכבתי 15 דקות בלי לזוז,לאחר 15 דקות המטיה זזה החוצה,עכשיו מזיקים לך חומר ניגוד.התחלתי להכנס להסטריה כבר לפני שהזיקרו לי התחלתי לבכות נורא.

כל הצוות בא ליהות איתי והרופא ,מזל כי זה הרגיע אותי יכולתי לתפוס את ידו בזמן ההזקה הזו.בהתחלה לא מצאו לי א הוריד כרגיל..אבל היה בסדר מצאו לי בסוף.ואחחחח כאב לי נורא !!

אחרי ההזקרה עדיין הייתי בהיסטריה כולי,עדיין לא נרגעתי לקח לי לפחות 7 דקות להרגע, אבל הייתי בתוך המכונה לא נתנו לי להרגע מכך! ולעוד 15 דקות בערך עוד סיבוב בתוך המכונה לא לזוז!! כבר חכיתי לראות את העולם את הרחוב אנשים להרגיש חופשיה ! וזה הגיעה בסופו של דבר לא יאמן.הרגשתי לא טוב,קמת עם הרגשה שכל הראש והגוף שלי מסתובב וחלשה..ונורא נורא כאב לי במקום של ההזקה! נחתי לי חצי שעה  לנוח להרגע וגם בכל אופן הייתי צריכה לחכות לאיזה דיסק אם הצילום של הבדיקה משהו כזה.פינקיתי את עצמי בציפס טוב בזמן שחכיתי.וסוף סוף אני בבית עכשיו,איזה כיף.אין כמו החיים של החופש!

צריך להעריך הכל הכל בחיים ללמוד לקבל את מה שיש לך ,ולא יותר מידי להתלונן על מה שיש לך.או אין לך.

:16.6.07

לא הייתי רוצה יותר לעולם לעולם לעבור דברים כאלה

לא רוצה את את הסבל הזה לעולם!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! =(

נימאס ככה לסבול,נימאס לחשוב ולדעת שיהיה עוד סבל כזה

כי אין בררה ,כי ככה זה עם המחלה הזו,צרכים לעבור סבל רב,

לעבור המון בדיקות כאלה יותר כואבים או פחות כואבים.

ואווף איתם לעולם לא יהיה בשבילי פתרון למחלה הזו.

זה בשבילי משהו חסר טעם!! אתה עובר המון בדיקות,

בדיקות מציקות,מכאיבות,או חדרניות,ואין פתרון לא מוצאים

משהו אמיתי שיעזור לך,לא מוצאים משהו שירפא אותך ~~~באמת~~~ולתמיד

ובסוף כשעושים בדיקות כאלו כה מפחידות כה מכאיבות כה חדרניות ואין סופיות

בסוף זה מותיר אותך עם טראומות חרדות ועצבות!!!

האמת יש עוד קצת זמן עד שזה יבוא,זה יהיה רק ביום חמישי אבל  רציתי לכתוב.....!

שוב אני והבדיקות שלי..שבגלל המחלה צרכים לעבור אותם..ביום חמישי מצפה לי בדיקה ארוכה ומעצבנת ונורא מלחיצה אותי.!!!!!

אופיה של הבדיקה,הבדיקה עצמה שנמשכת הרבה זמן,ובלי לזוז!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

זה משגע נורא!!!!!

אכתוב עליה מקווה באותו יום שאחזור אם ארגיש טוב,אין כלכך סיבה שלא ארגיש טוב אבל נהיית רגישה אני חושבת לסוגים של הבדיקות הללו..

לא אחשוב עליה במשך השבוע,זה סתם יעסיק אותי לרעה,אני צרכה לחשוב עכשיו על דברים אחרים

המגנים והבגריות!!!

ואי כבר נימאס כלכך לעבור בדיקות של המחלה,במילה אין פתרון זה לא  עוזר לי!! וזה כבר מבאס נורא שעושה בדיקות וכלום לא תורם לי מיזה,רק עצבות לפעמים סבל והרבה לחץ וגם לפעמים כאב..!!לא מבינה את הרופאה הזו לפעמים,שולחים אותך כלכך הרבה למעקבים וכלום כלום לא תורם לך!!!.לא תיצא יום בהיר אחד בריא!!!!! והכל נעלם,ואתה בא אחת לשנה לביקרות כללית כדי לבדוק שהכל נישאר בסדר,במחלה הזו זה לא יקרה,וכניראה לעולם לא,כי זה מחלה נדירה(מבחינת הרופאים לדעתי היא לא ממש נדירה לא משנה)אז למה להם להשקיעה במחלות נדירות,הם משאירים אותנו חולים במחלות חשוכות מרפאה

.

היום ניסיתי עם עצמי לצאת עם חולצה T ולא ארוכה,יצאתי לסידורים קצרים עם חברה..

לא היה לי כלכך בעיה  עם זה..אבל חוששת נורא כלפי בית ספר שעדיין לפעמים צרכה לבוא לשם,

ושם כולם ויכולים לפגוע בי,אפילו בלי מתכוון.

ועוד משהו בעניין מה שספירתי על הרגל שלי,,עדיין לא הלכתי לבדיקה נוספת כמו שהמלצו לי ללכת,אמא שחכה מיזה שצריך לקבוע תור,יותר טוב שכך ...לא זוכרת אם שסיפרתי שיש לי את הדבר הזה לפחות שנה אולי יותר ,ועברתי איתו טיול שניתי לא פשוט והוא לא הפריע לי בשום דבר.. חיית עם זה ככה אמשיך לא בראש שלי ניתוח,ומה מתברר לי? לא יאמין רציתי להתעץ עם עוד רופא,כתבתי באחד הפורומים למומחים לקרסול את תוצאות הבדיקה והוא ענה לי.:

...."למרות שיש להביא בחשבון טעות בפענוח או בכתיבת הדו"ח של הבדיקה"

מה זה צריך ליהות טעות?????? זה נורא חוצפנים מה זה טעות??זה חיי בני אדם!!!!

גם שכתבו את הדו"ח שלי  ועם הצלימיום כתבו בהתחלה צד רגל אחר..אלוקים תארו לעצמכם חס וחלילה ושלום טפו טפו טפו אדם צריך לעבור ניתוח הטכנאי שכותב ומצלם את המקום מתבלבל בצד ,ושולח לרופא נתונים שגואים והרופא סתם מנתח אזור שלא צריך ניתוח,,אלוקים!!! זה היום ונורא!!!!חוצפה של אנשים ,לצערי יש אנשים כאלה,ורק בגלל שלא היו ערניים מספק ,הרי הרופא כתוב במפורש איזה צד איפה מה ולמה לצלם,אבל מי שכותב את הד"ח נירדם כניראה ומתבלבל...נורא!!!

   בנוסף מה שכתבו לי הוא כן חושב שזה גידול של המחלה(רובם שפירים)

אבל הוא אומר לי בדיוק מה שאני חושבת אם זה לא מפריע לחיים ואם זה לא גדל עם הזמן אז אין צורך ב  ביופסיה= למי שלא יודע סוג של בדיקה של  הגידול לוקחים מימנו דגימה עם הרדמה למקום..אז אומר שאין צורך ב  ביופסיה או ניתוח..

אבל כמובן הוא לא יכול הלחייב לכלום הוא לא רא אותי..

אז ניראה לי כל עוד אמא שוכחת מיזה לא אזיכר לה ,כי זה מלחיץ אותי ומפחיד אותי נורא נורא.

יש רופאים שאוהבים לנתח באמת!! בעבר שהייתי קטנה רופא סתם פשוט סתם רצה לנתח אותי,אבל אמא שלי לא הסכימה לזה,ועכשיו הכל בסדר והשתדר מעצמו.!

תוספת: כנסו לקישורים                  http://www.medical-law.co.il/

/

טעיות רופאים הביוא אות מותו של תורום

אוטרסאונד(אותה הסוג של בדיקה שעשיתי)-נפגעת?טעיות בבדיקה אולטרסאונד>רשלנות רפואית - טעויות האולטרסאונד בדיקות אולטראסאונד - רקע: לצערנו ישנם מקרים רבים של טעויות באבחון בבדיקת אולטאסאונד. סיבות לאבחון לקוי נובעות מביצוע מהיר מידי של הבדיקה , בדיקת לא יסודית, חוסר נסיון ומקצועיות מצדו של המאבחן ועוד. הגורם המשמעותי ביותר בבדיקת אולטראסאונד הוא המאבחן.      לקחתי מתוך ההאתר

רשלנות רפואית אבחון לקויי

עורכי דין רשלנות רפואית

עוד רשלנות רפואית

זכוריות החולה ורשלנות רפואית

מהי רשלנות רפואית?

רשלנות רפואית בניתוחים!!!!!!!!

רשלנות רפואית:ניתחים,לידה,טעות באבחון מחלות וגידולים,ועוד =(

אין סוף לממאמרים לצערי

לא יאמין שיש דבר כזה,אני יודעת רופא הוא גם בן אדם,אבל כלכך הרבה?

וזה חוזר על עצמו,שעמתי אתמול בחדשות אדם מבוגר עבר ניתוח ושכחו את המספרים בגוף שלו,למזלו הן בכלל לא זוז,וגם הוא לא הרגיש בהן בכלל,ראו אותם רק בבדיקת מעקב לאחר ניתוח,מזל שהמספרים לא החלידו ולא פצעו אותו,אבל הוצאות המספרים גרמו לכאבים רבים אחרי הניתוח,האנשים האלה לומדים רופואה כימעט 10 שנים וזה המון והם טעוים לא יודעים לאבחן לוקח להם מאה שנה לפעמים.