לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


הבלוג שלי הבמה שלי ,המקום הסודי שלי , יומן באינטרנט . המקום שבו אפשר להקליד את מה שאני מרגישה ,לפרוק את הכל. התרפיה הזאת משחררת אותי ועושה לי יותר טוב .

Avatarכינוי:  engel1

מין: נקבה




הבלוגים הקבועים שלי
קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ינואר 2009    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

1/2009

מה זאת אהבה?(+משו חשוב על המים.)


הלב מבפנים מתחיל להרגיש את האהבה

הלב מבפנים מתחיל להרגיש שאותך הוא אוהב.

בתוכי אתה נמצא,אליך נקשרתי.

אותך התחלתי להרגיש בתוך הלב.

 

אהבה יכולה לפעמים להכיאב מבפנים.

כי,אינך תמיד לצידי.

הלב מרגיש שאתה אוהב

ואליך אני נקשרתי,אותך אני אוהבת.

זה קשה שזה רחוק,

 

זה קשה שדרכנו התפצלה.

וליבי נקרע.

יחד עם ליבך שהתנפץ בשניות,

והייתה הרגשה,הרגשה באוויר שמשו רע הולך לקרות.

 

מה יהיה הלאה בעתיד

אי אפשר לדעת.

 

אבל אני יודעת

שאתה הצלחת למלא לי את הלב באהבה

נתת אור לתוך חיי.

ואותך לא אשכח.

 

הזכורנות,החיוכים השמחה שהייתה בין שנינו

חרוטים בתוך ליבי,חרוטים עד כדי כאב.

ותמיד תשאר בליבי,

 

 

לא אשכח את התקופה שבה אנחנו הכרנו

שהייתה נפלאה

שמילאת לי  את חיי באור ואהבה.

שזה היה חסר המון.

 

כמה שהגעגוע חזק

כמה שהגעגוע כואב.

 

 

האם תוכלו  לומר לי מזאת אהבה?

למה לפעמים היא כואבת?

 

 

 


במעבר חד לנושא מאוד מאוד חשוב


פרויקט חדש,מהבלוג של רועי-הזמן שלך הוזל -לחצו פה.

 

ככל שעובר הזמן,הזמן שלנו אוזל,הזמן שלה יכול להסתיים ולא בטוח תהיה דרך חזרה ,דרך לתקן.

הכינרת הולכת ונעלמת,הכינרת המקור המים היחידי שלנו,הכינרת היפיפה.

הכינרת שלנו.היחידה שלנו.

ובמקום שאחנו נשמור עליה,אנחנו גורמים לה ללכת ולהעלם.

אין דרך חזרה.

 

אל תשכחו לדעת איך לחסוך במים,איך לשמור על הכינרת היחידה,לא לגרום לה להעלם,כי לא תהיה דרך חזרה.

 

מה אנחנו יכולים לעשות?

למדנו על כך המון לחסוך במים,בבית שלנו ובכל מקום.

אם נמצא ברז מים דולף ,אפילו מחוץ לבית נסגור אותו עד הסוף

כי כל טיפה היא הולכת ונעלמת..

 

הזמן אוזל ואין דרך חזרה .

ועכשיו זה ביידים שלנו.

אז ,כדי שלא נגמור אותה, שהיא לא תגמר.את הכינרת היפה שלנו.

את המים שאנחנו שותים מהם,את המים שהם המקור מחיה שלנו.

בואו נשמור עליהם,נחסוך.

כי אין עוד דרך חזרה.

 

אז תזכרו,שכל טיפה והיא נגמרת

 

 

גם אני משתתפ/ת בפרויקט מצב המים בבלוג rOyAAAL wOrld

נכתב על ידי engel1 , 29/1/2009 15:21  
25 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של engel1 ב-6/2/2009 17:53
 



חברים..


 

חברים הם כלכך יקרים.

חברים כלכך חשובים.

 

תמיד אפשר להכיר חברים חדשים.

שאנחנו מכירים, חבר חדש,

אנחנו מצפים שהוא ילווה אותנו

לאורך המסע,שהוא יואהב אותנו

יהיה איתנו ברגעים הקשים וברגעים המשמחים.

 

חברים כלכך יקרים,

קשה לחיות בלידהם.

ממלאים את הלב מבפנים.

את הנשמה.

נותנים תחושה שאותנו אוהבים

 

 

כלכך עצוב לדעת,

שלפעמים החברים אותנו נוטשים.

החברים שהכרנו

שאהבנו -מגיע הזמן שצריך להפרד.

ללכת כל אחד בדרכו ולהמשיך במסע חיינו -לבדנו.

בלידהם.

 

חברים הם כלכך יקרים,יקרים כמו אוצר ששווה הון

קשה לחשוב שלפעמים אותם אפשר לאבד

את האוצר היקר שלנו.

ושאין להם תחליף,ורק נשאר זכרון עמוק בלב.

זכרון עצוב,שאי אפשר להחזיר עוד.

 

אך הסוף תמיד מגיע

הפרדה חייבת לבוא

ומקווים כלכך שאת האוצר שלנו

לא נאבד ושלא ישאר רק זכרון רחוק

זכרון כואב.

 

 

 

 

 



נכתב על ידי engel1 , 17/1/2009 21:43  
28 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של engel1 ב-28/1/2009 22:58
 



מבקשים לחיות


מבקשים לחיות,

מבקשים לחיות בשקט .

לא ללמוד מהי מלחמה

לא לדעת מה היא שנאה.

 

אבל ,למה אנחנו חווים את כל זה.?

את כל הסבל ,והעולם ממשיך לעמוד מהצד,

ממשיך לשנוא ממשיך להלחם.

 

אנחנו מבקשים לחיות,אנחנו בני אדם.

כאן זה ביתנו,תנו לנו לחיות בשקט.

 

אנחנו יודעים שאנחנו עוד ננצח,כי אנחנו יוכלים,אנחנו חזקים-אנחנו אנושיים-בני אדם.

אבל עמוק בליבנו,אנחנו כואבים,

מתפללים כל היום לשקט,

בלי מלחמה.

בלי כאב.

בלי פצועים.

בלי הרוגים.

 

די למלחמה!!

תנו לנו את החיים ,אנחנו מבקשים לחיות.

 

 

 

 

 

את הסרטון הזה ראיתי לראשונה אצל רועי ולאחר מכון אצל קורל שהוסיפו אותו גם לבלוג,

הסרטון מאוד ריגש אותי והרגשתי צורך לחלוק אותנו גם פה.

 


 

 

את השיר הזה שמעתי היום ברדיו

עלה קטן שלי..

 

 

עלה קטן שלי

אברהם פריד

מילים: ישי לפידות
לחן: ישי לפידות

אני הוא עץ מאוד זקן ושבע ימים
ראיתי כבר רוחות עזות ורעמים
אתה עלה קטן מתנועע
בטוח בעצמו, הכל יודע
קח איתך צידה לדרך, את נסיוני
אל תזלזל, אולי זה כל מה שיש לי
כי יש ימים יפים הכל פורח
ויש שעות קשות הכל בורח

תחזיק חזק עלה קטן שלי
כי לא תמיד הכל בחוץ בהיר
ורוח סער וסופה קרה
תזכור ותתחזק אני איתך!
תחזיק חזק עלה קטן שלי.

ולא תמיד הכל נכון הכל מובן
חיים זה לא שיעור חשבון זה גם מבחן
עכשיו עלה קטן הכל רגוע
אך מרחוק אולי ענן מגיע
קח איתך צידה לדרך את ברכתי
חצי הכוס היא מלאה תזכור תמיד
וכשהשמש אל הים שוקעת
אל תדאג מחר היא שוב זורחת!

תחזיק חזק עלה קטן שלי
כי לא תמיד הכל בחוץ בהיר
ורוח סער וסופה קרה
תזכור ותתחזק אני איתך!
תחזיק חזק עלה קטן שלי

נכתב על ידי engel1 , 14/1/2009 22:09  
10 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של engel1 ב-16/1/2009 20:38
 



מי ידע שכך יהיה?....+עדכון 8.1.09


[

עוזי חיטמן

מילים: עוזי חיטמן לחן: עוזי חיטמן

זה לא חלום עוד יבוא היום יום לו חיכינו אלפיים שנה המלחמה האחרונה עוזבים את הבית עוזבים את החברים לובשים מדי זית והולכים לימים אחרים מי ידע שכך יהיה שבכמה לילות ללא אמא תהפוך מנער ותהיה לבחור מסתער קדימה מי ידע שכך יהיה שבכמה לילות ללא אמא תהפוך מנער ותהיה לבחור מסתער קדימה זה לא חלום עוד יבוא היום יום לו חיכינו אלפיים שנה המלחמה האחרונה ימים ללא בית ימים ללא חברים לא דשא רק שית גבעות עמקים והרים מי ידע שכך יהיה שבכמה לילות ללא אמא תקבל עליך תואר שכזה שתצעק אחרי וקדימה זה לא חלום עוד יבוא היום יום לו חיכינו אלפיים שנה המלחמה האחרונה חוזרים אל הבית חוזרים אל החברים פושטים מדי זית והולכים לימים אחרים מי ייתן וכך יהיה שבכמה לילות ללא בית נלך לימים אחרים ונראה יונה עם עלה של זית

 

 

 

כלכך נהיה לי עצוב בימיים האלה,העצב נמצא בתוך הלב.

כלכך עצוב לי,הלב דואג לחיילים שלנו.

הלב דואג לכל העם שלנו,לתושבים שלנו,

הלב דואג למדינה והמקום היחידי שלנו.

 

כלכך עצוב לי בלב על המדינה שלנו שכלכך הרבה שנים אנחנו סובלים,שהעם שלנו סובל מאז קיומו.

אני שולאת את עצמי,האם נועדנו לסבול ולספוג מלחמות ללא הפסקה?

האם השלום קיים.?

העצב נהיה לי כואב.

,עוד חדשה,נוראית שהלב נקרע מבפנים.

 

הכאב,שמשאיר אנשים פצועים,בגוף ובנשמה.

כאב שאף אחד לא יכול עוד לרפא..

כאב שנאשר בלב,כלכך כואב לי על הכאב הקיים,כלכך כואב לי על הכאב שאנחנו צרכים לספוג ולספוג.

 

אולי נתעורר מחר מתוך סיוט נורא ונקום לחיים שקטים באמת,?אולי..

אולי נזכה לחיים נורמאלי,עם שללוה,? אולי..

 

לא מפסיקה להתפלל שכל האש והסיוט הנורא הזה ייגמר.

הלב נקרע מבפנים,הלב בוכה וכואב.

לתוך מציאות הסיוט שלנו.

*

מי ידע שכך יהיה...

_____________________________________________________________ 

עריכה :8.1.09 שעה:20:44

 

העיניים אדומות,מכלכך הרבה דמעות.

הלב זועק מכאב ,הלב זועק מדאגה.

עוד כאב בלב,כאב פנימי שממשיך לדמם

לא מצליחה לעצור את הכאב את דמעות.

 

העיניים אודמות העיניים נראות כלכך כבדות

מכלכך הרבה דמעות,מכלכך הרבה כאב שהלב מחזיק.

כאב תוך הלב,כאב הדאגה.

כאב על העולם,כאב על הילדים שלנו

 

ומישי שם נשארה לבדה,

ובעלה ,יצא לקרב.

הלב שלה לא מפסיק לפעום במהירות

והכאב,הכאב רק גדל.

 

העינים אומודת מכלכך הרבה דמעות

מתי כבר הכל יפסק.

רק הזעקה הפנימית נמשכת

וגדלה לתוך כאב עמוק

שקשה לתקן,שקשה להחזיק

את החיים למה שהם היו.

 

 

***

 

עצוב לי,

המצב עושה אותי עכשיו ממש עצובה.

 

 

 

 

 

נכתב על ידי engel1 , 5/1/2009 20:15  
28 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של AngelWithoatHerWings ב-12/1/2009 20:16
 





26,459
הבלוג משוייך לקטגוריות: 20 פלוס , 30 פלוס , יצירתיות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לengel1 אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על engel1 ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)