שנפרנו משהו ממני גם נפרד ולא חוזר.

איפה אהבה,איפה החיבוק,איפה התרגשות איפה השמחה ואיפה הצפיה?

איפה הכח שנתן לי להמשיך,איפה המאמצים שעשיתי עבורי ועבורך.

איפה האהבה,איפה הנשיקות,איפה ההליכות שלנו בשתיקה ויד ביד שלא עוזבת לרגע.

איפה החיוך,איפה המבט שלפעמים אומר הכל.איפה החיבוק? כבר שחכתי מה זה חיבוק.

עכשיו נותרתי לבדי.

בלי אהבה,בלעדך.

לא הצלחתי לספר לך משהו שחשוב לי ,שתדע על החיים שלי..

כי,זה מרגיש לי שאולי אתה חושב ששיקרתי לך.או אולי אתה מרגיש לא מובן לפעמים למה אני התנהגתי ככה.למה הייתי ככה.שבכיתי שהשלמנו.וחזרנו.

אין לי את האומץ ולא היה לי לספר לך.לא רוצה לפגוע בך .לא רוצה להעמיס עלייך.

לספר שיש לי בעיה רפואית ולהתחיל עכשיו להכנס לתוך זה ולספר על הכל.ולהפחיד אותך.

לא רוצה להתסיר יותר מידי זמן.לא רוצה.צריך  לדעת על זה מתי שהוא..

כבר מהתחלה מצאתי את עצמי משקרת לך בגלל זה .

וזה כואב לי ..

אני לפעמים חושבת לשלוח לך מייל.גם אם זה בחוסר טעם ולא יקרה כלום.

לספר לך הכל.לשחרר את עצמי מכל זה.

אבל אולי זה מאחור מידי?

על הפגיעה הצלחתי להפתח בפניך למרות שזה כואב .וכאב.

והיית לצידי והבנת והייתה הכי רך ועדין שאני תמיד אזכור את זה !

ועל בעיה רפואית שזה לא אשמתי ולאני לא יצרתי אותה אני לא יכולה לספר

אני מפחדת שזה יפגע.

אני מפחדת שיתרקחו מימני ושישאר לבד בעולם הזה.

מכל אחד מפחדת על זה,גם אם אי פעם אכיר מישהו חדש.

זה קשה לי,אף פעם לא פחחתי את הנושא הזה.

חברים שלי לא יודעים על זה.שזה גם נורא כואב מבפנים.

שהכל מוסתר שהכל חנוק בתוך עצמי ,שהכל מוחבא ולא מצליח לצאת.לא יכול .

אני מקבלת אומץ לעשות את זה,אבל לא מצליחה באמת לבצע.

אני אהבתי אותך ואתה חסר לי לפעמים.

אבל ,בטוח כבר מצאת מישהי אחרת.

אתה לא מסוגל להיות לבד.אתה לא אוהב את זה .אני יודעת.

אולי באמת לא יהיה עתיד ביחד ,לי ולך..

אבל ,אני אוהבת אותך..שזה קשה לי.

אני אוהבת את החום שהיה לי.את אהבה..

איפה היא עכשיו?

מרב חסרונה אני שחכתי  מזה להרגיש.

4.1.10- פתאום רצית לחזור? פתאום אתה מתגעגע?

 אתה לא קולט שפגעת בי?

אתה לא מבין?

מה אתה זורק וחוזר? זורק וחוזר?

אני לא חפץ שלך..

מעולם ולא יהיה בנינו תקשורת משהו עצור בין שנינו..

אהבתי אותך המון נקשרתי המון היה לי טוב לבלות איתך הכרתי את המשפחה שלך היינו ברגים ביוחדים שאותם לא אשכח..

,היה לי טוב ללמוד מה זה להרגיש.היית עדין איתי.אבל לא יכלנו לנהל שיחה,לא יכולתי לספר לך את הסודות שלי ואתה לא יכלת לספר לי את הסדות שלך..

מה שיש לי בראש זה זיכרו ואני צריכה לזכור שזה יהיה זיכרון ,למחוק את כל הרגש! .

אני מודה בחודשיים האלה התגעגעתי וסבלתי ורציתי אותך וחלמתי אלייך בלילות

והייתה חסר לי.וכמעט צעקתי בשמך לחזור. וחיפשתי אותך ברחובות השכונה שאולי במיקרה ניפגש .

עד שנזכרת היה מאוחר מידי...

שמחתי שהתקשרת..אבל אנחנו לעזעזל לא מסוגלים לנהל שיחה ביחד.

אתה זרקת אותי מספיק פעמיים ומספיק פעמיים סבלתי.

אני רוצה מישהו שהוא גבר..שידע לאהוב אותי..ידע להכיר את העולם שלי

יידע לתת לי להתפח בפניו..שארגיש הכי שלמה בעולם..

בקשר צריך גם לדעת לדבר על הכל,בקשר צריך לכבד אחד את השני.

נכון המגע חשוב,,אבל יש עוד דברים מעבר

אני לא משקרת אני זוכרת רגעים יפים שהיו בנינו שאי אפשר למחוק גם אם נרצה

אני צריכה לקבל את זה,שזה יהיה עכשיו זיכרון באלבום התמונות של הראש שלי

וממשיכים הלאה..

פעם אחת בחיים בקשר הזה הצלחתי לספר לך משהו שמעבר היה לי כואב

ואחרי זה כלום לא סיפרנו דברים אחד לשני..היית מרחוק..בקושי דיברת

דיברת בקיצורי מילים.אתה עסוק בעבודה שלך..אתה מבוגר מימני.

שרציתי להתקרב אלייך הרחקתי אותי .ולא יכלתי יותר להקרב

לא נתת לי להגיד לך שאני אוהבת

לא נתתי לי להגיד לך שאני מתגעגעת

לא נתתי לי לתת לך מחמאת.

אני רוצה מישהו ,שאוכל להגיד לו שאני אוהבת אותו כל הזמן

אני רוצה מישהו שיגיד לי כמה הוא אוהב אותי כל הזמן

אני רוצה מישהו ישדע לתת לי להתקרב אליו לספר לי דברים ואני לו.

שנוכל לצחוק ביחד,להנות ביחד.שהוא ידע להקדיש לי יותר זמן..

אני כותבת את זה ולפעמים נזכרים ברגעים שלנו

בטיול בפארק ביחד שהיה הכי מיוחד.בסרט שלנו ביחד,זה היה הסרט הראשון שהייתי עם מישהו שאהבתי והחזקתי איתו יד ביד בלי לרצות לעזוב לשניה,

בנישיקות שלנו בחיבוק שלך,במגע שלך,בחיוך שלך במבט שלך..

בביקור המיוחד שהייתי לצדך שהיה החיבור הכי חזק אז...

ואז באותו יום היה המפץ הגדול...

יהי שלום ,

אני מקווה שיום אחד תבין שאתה צריך להשתנות..

שהזמן הוא לא משחק ואתה צריך להיות רציני עם החיים שלך

ולדעת לתת הכל לאישה ולהעניק לה הכל.

אני מחפשת זוגיות ולחיות איתו את החיים

מישהו שיהיה כל מה שתיאראתי פה..

איתך זה לא יהיה ככה..הקשר שלנו לא קרה סתם

בשביל שנינו,כל אחד אני מאמינה שלמד משהו על עצמו

והלוואי שניהיה מאושרים.

שכל אחד ימצא את מינו השני.

ביי אוהבת וממשיכה הלאה

אני עדיין לא מצליחה למצוא את עצמי. לא מצליחה למצוא את היעוד שלי.

אני עובדת עבודות זמניות ואם אין אותם אני לא עובדת.

לא כל עבודה יכולה להתאים לי מכל מני סיבות קצת אשיות.

אני לא סגורה על עצמי מה אני רוצה ללמוד..

אני כבר לא יודעת מתי המחשבות יסתדרו.

בפסח כבר יהיה שנה לשחרור שלי ואני לא עושה כלום.

מרגישה שהחיים שלי עכשיו פס אחד שלא זז.

אני יודעת שנעלמתי להמון זמן..

כי אני מרגישה תקועה

שאין בי משהו מחדש

שאין בי ממש משמעות.

אני לא שוחכת אתכם אף פעם

אתם תמיד בלב שלי

שנה אזריחת מלאת אהבה והצלחה לכולם

אני רוצה לאחל לרועי מזל טוב ל-3 שנים לבלוג שלו :-)

שתמשיך להשאר מדהים ולכתוב שירים עם כשרון אדיר ועם רגישות ואהבה לכולם!

אוהבת, <3