בכל מקום חדש שאנו באים הוא תמיד קשה,

לפעמים אנו אומרים לעצמנו מה אני עושה פה.?

מה אני צריך את זה בכלל?

מעדיף שלחזור למקום הישן

,לא רוצה במקום החדש.

אם לא אצליח להסתדר פה,מה יהיה?

המון שאלות מציפים אותנו שמגעים למקום חדש.

לאט לאט מתעקלמים,מגלים שזה לא היה כזה נורא.

ובעצבם זה כיף וטוב,ואף לא רוצים להפרד ממקום..

זה מה שקורה איתי,עדיין בקושי התאעלקמתי בצבא,

ואני פוחדת מהתפקיד שלי.חלקו לא מתאים לאופי שלי.

ומפחדת שאם לא יהיה טוב,מפחדת שלאן ישלחו אותי...

מקווה שהכל יסתדר לטובה,כמו שתמיד אומרים.

אני אוהבת אתכם המון

ולא יוצא לי כלכך

להכנס לכולכם :(

ולא אפסיק לבקש התנצלות על כך :)

ולא אפסיק להודות לכם שוב ושוב שאתם מבינים אותי!!!!

31.10.07

23:04

עכירכה:

אני עדיין לא ממש נכסתי לתפקיד ,

אני לומדת עליו תקופה מסויימת,אבל לא יודעת.

אולי אבקש שוב לעבור תפקיד.

כי זה ניראה לי קשה מידיי בשיבלי.

אוף אני מתרגלת מהר להאנשים שם

הם כלכך מקסימים.

לא הייתי רוצה לעזוב ,למקום אחר

.(עיר אחרת)

יהיה ,טוב.?

תתארו לכם

שלמה ארצי

מילים: שלמה ארצי
לחן: שלמה ארצי

תתארו לכם עולם יפה
פחות עצוב ממה שהוא ככה
ואנחנו שם הולכים עם שמש בכיסים
ומעל גגות, הכוכבים
והזמן עובר בלי פחד
ואני הולך לפגוש אותה בגן העדן

תתארו לכם קצת אושר
כי הוא כל כך כל כך נדיר כאן
עיר מגניבה בתוך החושך ושנינו בשמיכה
והיא מלטפת אותי ואומרת לי
מחר יקרה מה שרצית
והיא מלאה השתקפויות של עצב ושמחה

תתארו לכם באמצע יום יפה
שמיים מעליכם, האהבה איתכם
כן, ככה זה קרה, לפתע היא אמרה
אני עוד זוכר אותה, כמו בסערה
תתארו לכם אותי נופל לתוך זרועותיה

תתארו לכם עולם פשוט, חדר ללילה, בית בגשם

רוחות עצים מלאים בתות, ושנינו שיכורים
"אם נפרד אני אמות", היא לוחשת וגועשת
תתארו לכם עוד הזדמנות לחזור פתאום לנעורים

תתארו לכם את החיים, זזים אחורה וקדימה
מה שחסר שוב מיתמלא, מה שהיה פתאום ישנו
ואני מביט לתוך עיניה ונגנב בכוח פנימה
תתארו לכם אותנו מגשימים את כל החלומות

תתארו לכם באמצע יום יפה...

תתארו לכם עולם יפה, פחות עצוב ממה שהוא ככה
ואנחנו שם הולכים, עם שמש בכיסים
(תתארו לכם עולם יפה, עיר בתוך החושך)
עולם פשוט, תתארו לכם קצת אושר

שבוע השני שלי בצבא,היום הלכתי למקום קליטה לחיל האוויר.נתנו לנו למלא טופס קצר,וחכינו שם עד שיתנו לנו אישור ללכת הביתה,ישנם חיילים שהיו צרכים לעבור סיווג בטחוני,מזל שאני לא.כי זה תהליך ארוך ודיי מעצבן.

למה הלכנו הביתה ולא לבסיס?אני לא יודעת,זה הסידור שלהם.ולמחרת רק הולכים לבסיס,אז זה טוב.

ביקרתי חברה שלי בחנות שהיא עובדת וראינו את יהודה לוי ^^ חחח שנינו התלהבנו חחח..

היה נחמד..סוף סוף קיבלתי גם סיכה לכמותה -סמל של חיל האוויר,עכשיו זה ניראה קצת יותר נורמאלי.

שמדים עליי.

אבל,יש משהו שעדיין מציק לי..שקשה לי מאוד להסתיר את זה שאני מתנדבת לחברים של מהתיכון.

גם כי,אני לא יודעת להסתיר דבר כזה.וגם לא נעים לי ,אם זה יתגלה.גם מה שהכי מעצבן,

בתעודת חוגר גם כתוב את סוגי הפטורים שלי,דבר שלא נעים שאנשים מסתכלים לך.כי כולם אומרים.:

"תראי לי את החוגר" ואז הם מחטטים במסמכים.אני מנסה לספר לאט לאט לחבריי מהתיכון ,אבל עדיין אין לי אומץ.אני לא רוצה שכל העולם ידע שאני מתנדבת .ויכלו עליי.אני עובדת עצות עם עצמי.קשה לי להסתתר ככה.

אתמול סיימתי את הטירונות מתנדבים.

ואי היה בסוים ממש כיף ונחמד,נהנהתי מכל רגע.

כבר לקראת סיום היה לי כלכך וטוב.התרגלתי לכולם.

והיה לי כבר חבל שהגיע הסוף.

לקראת הערב בסיום הטירונות עשו לנו שבירת דיסנטס,שזה שהמפקדים

מדברים איתנו,צוחקים איתנו,כימעט כמו שקורה בסדיר. :]

אפילו הצטלמתי עם המפקדים :).

וגם הכרתי אנשים חדשים.

היום שאני מסתכלת על יום הראשון,זה פשוט אחרת לגמריי,כלומר יום ראשון

היה קשה הייתי בהלם הראשוני לא הכרתי אף אחד מלבד את חברה שלי.

והיה קשה ביומיים הראשונים להתרגל להכל,רק בטקס השבעה שעשו לנו

אותו יום שלישי(,כי ביום אחרון כמו שנהוג לא יכלו לעשות לנו..)

התחלתי להתרגל ולהקשר קצת לכולם.

חבל שהטירנות מתנדבים היא רק שבוע.

וחבל שלא כולם ישנו שם.אם כולם היו ישנים שם אני בטוחה

שהיה יכול ליהות הרבה יותר כיף.אבל גם כך היה מאוד נחמד וכיף.

התגעגתי אליכם המון,אני מקווה ומאמינה שבסדיר לא אחזור כלכך מאוחר.

ואוכל הרבה יותר להגיב גם אצלכם.

תודה רבה שאתם כאן עדיין איתי,מעכירה אתכם מאוד ואוהבת אתכם מאוד.

~~תודה~~

ואני קראתי כמובן את התגובות בפוסט הקודם,עדיין לא הגבתי על כל התגובות,

אני רוצה קודם לאט ,לאט עכשיו להגיב אצלכם,

התגעגתי אליכם.

עכירות והוספות על הטירונות:

במהלך הטירונות כמו במחזורים קודמים של מתנדבים,עשינו חולצה משלנו.

החולצה יצא מאוד יפה ,אני אהבתי אותה מאוד.רק שבחיים לא אצה איתה מהבית.

אבל,אפשר תמיד ללכת איתה בתוך הבית.

במסדרים שעשינו משום מה תמיד הייתה מצבה שקרית,אז אחת המפקדות חשבה על רעיון ביום האחרון.היא נתנה לחניך תורן ביצה עם ציור של פרוף(קראו לביצה בנצי/בנץ.)שישמור עליה לכל מהלך היום למחרת.

מסתבר שהביצה נישברה לו בכיס.מסכן..אבל הוא לקח חדשה וגם צייר עליה פרוף כמו המקורית,והמפקדים בכלל לא שמו לב.הצלחנו כימעט כל היום לישמור על הביצה עד שלקראת הסוף היא נשברה לנו.ובשבירת דיסנטס שהיה לנו הוא אמר למפקדים שהביצה נישברה לו,והוא לקח חדשה וביקש שיצירו לו עליה..

העניין עם הביצה,היה כלכך מצחיק .כולם התיחסו לביצה כאלו הוא עוד חייל,אפילו לפעמים השיראו מקום ריק בכסא לביצה,מקום ריק לביצה במסדרים.התעפקנו שלא לצחוק,ובטח

וגם המפקדים.

איך הם מצליחים כל היום ליהות כלכך רציניים וקשים בלי להשבר.

סה"כ מאוד נהנתי.

זה כיף שיש טירונות בנים ובנות ביחד,למרות שאני יודעת שטירוניות רגילות אין דבר כזה.

האנשים שהכרתי היו נחמדים.יש כמה ששמרתי איתם על קשר וחלק לא.

לא היינו כלכך מגובשים,אבל הקשר בניניו בין כל המתנדבים היה בסדר.!!

אפילו שהיו שם כמה ילדים/חיילים שהיו ניראים קצת סנובים,הם לא עשו כלום..

בנצי הביצה,שלוותה אותנו בסיום הטירונות ^^

נסיתי להעלות גם תמונה מהחולצה,משום מה זה לא עולה.

חזרתי מהטירונות,היום אני מרגשיה שם יותר טוב,ומתחילה להתרגל למשמעת של הסגל/המפקדים.

היום משום מה היה לנו טקס השבעה במאצע הטירונות ,אין לי מושג למה זה..

עשינו היום הכנות לטקס וגם חזרות.בטקס היה מאוד מרגש,עמדתי בין האלה שעמדו בשורה ראשונה.

מאוד התרגשתי.שקראו מבשמי קודם הייתי צריכה להצדיע ל מ"מ,ולאחר שהוא מצדיע לי חזרה,

יכולתי לקחת את הנשק ממפקד ואת ספר הת"נך ולהשבע.

כל הטקס היה יפה. ניראה שכולם מאוד התרגשו..

גם במהלך היום לפני שעשינו את הטקס ...הייתה לנו שיחה עם הרופא של המתנדבים.

והיא הסבירה לנו איזה זכויות אנחנו מקבלים ולמי פונים כאשר חס ושלום קורא לנו משהו

בזמן השירות.גם הייתה לנו שיחה מנציגת ביטוח לאומי. חח שם חצי מהטירנות נרדמו על הכסאות.

אני קצת חוששת מפני המבחן הזה שצריך ליהות לאחר טירונות.למרות שאמרו לי שזה סתם ולא עושה כלום ,     אם לא עוברים .אך עדיין אני חוושת.

ואני שוב מצטערת שאני עדיין לא מגיבה אצלכם,אני מאמינה שאשרת בסדיר שלי יהיה לי יותר זמן,ויותר קל.

למרות שהתגלה לי היום שכניראה אנחנו כן לפעמים נישאר ונעשה עבודות מטבח,נקיון.

טוב,אבל ככה זה צבא.ואני בחרתי בזה ואני עדיין רוצה בזה! למרות שאני יודעת שזה שמאד מאד קשה.

אני קראתי את התגובות מהפסט הקודם שלי

,ותודה אוהבת אתכם!

ומתגעגעת!

עכירכה: אולי לא הסברתי את עצמי נכון :) עשו לנו טקס השבע באמצע הטירונות

נזכירתי שבסוף יש לנו טקס סיום חניכים.מוזר גם לי שהטקס השבעה באמצע הטירונות

ולא ביום חמישי..בכל מיקרה נותרו לי עוד כמה יימים בטירונות ..