גם שהמצב אצלך כלכך עגום ואפור ואתה

 לא יודע היכן מתחבר האור רק תזכור,

שלמלעה נמצא האחד הוא כל יכול יחד ומיוחד.

כל יכול הוא נמצא הרחק בשמיים.

אבל בכל מקום ובאותה שניה הוא שם עיניים גם שהוא קובע את גורלנו.

הוא לא שכח לשים אוזן קשבת בשבילנו.

אם תיקח אותו איתך בליבך

תרגיש תמיד שהוא כאן איתך לצידך!

שלח לו בדרך תפילה קטנה תעטוף אותה יפה כמו מתנה.

ומכל הלב תאמר-תודה!.

כי גם מכל כאב יש סיבה...

ותדעה שהאחד  הוא אותך -אוהב

מצאתי את הקטע הזה במגרות שלי..

ואני לא זוכרת מהיכן הוא.

אבל אני מאוד אוהבת אותו

ורציתי לחלוק אותו פה

ולשאל אתכם מה אתם אומרים אליו?

התגעגעתי מאוד

אני אוהבת את כולכם!

תמשיכו לבלות לצחוק ותמיד לחייך!

ואני מצטערת שאני כמעט לא באה לבקר..

אנ לא יודעת איך בכלל להתחיל לכתוב את זה,

אני לא יודעת איזה מילים למצוא ,ולתאר את מה שאני מרגישה,אני לא טובה בדברים האלה כלכך.מרב שזה עצוב.

אתמול,הייתה עסקת החטופים.משפחות קייוו לטוב קיוו לתקווה שיקירהם יחזור הבייתה .כל המדנה קיוותה לתקווה הזאת.אבל ,התקווה הזו לא הייתה כיפי שרצינו כלכך לצערי.ואני לא מסוגלת לתאר את המילם את מה שאני מרגישה כאשר אני חושבת ,על החטופים שחזרו -מתים,

עצוב לי לנסות אפילו לתאר מה עובר על המשפחות

אני יושבת ומסה לחשוב מה עם הילד שלנו גלעד שליט.מנסה לחשוב על החיים שלו שנתיים ושבוע כמעט,סגור בתוך חור קטן ושחור .,לחשוב איך החיים שלו השתנו עכשיו ,שזו טראומה לכל החיים...

מנסה לחשוב על הילד שלנו גלעד שליט,איך הוא מרגיש מה הוא חושב,.

על ההורים שלו שמחכים לשובו..

מה יהיה ילד שנו?

אני לא מסוגלת לכתוב יותר מידי על נושאים כאלה כואבים.

עצוב לי שאנחנו צרכים לעבור תמיד את הכאבים האלה,שילדים שלנו נחטפים,שילדים שלנו נהרגים.

אני חושבת אעצור פה את הכיתבה,קשה לי לתאר במילם את העצבות הזאת.

בקשר לפוסט הקודם אני מרגישה יותר טוב.

היה לנו טיול מהצבא וממש לא רציתי לצאת

והמפקדת האחראית עליי ממש התעקשה

ואני גם התעקשתי איתה שלא לצאת

ופחדתי כבר שהיא תעניש אותי!!

לבסוף יצאתי רק ליום הראשון של הטיול

לפעמים צריך לבחור בבחריות הגרעות

וחזרתי היום

.היה יחסית דיי טוב.

והעיקר שזה כבר עבר...

אני רוצה להגיד לכולם תודה על התגובות של הפוסט הקודם

ועל התמיכה וההבנה.

אני מאוד אוהבת אתכם

חח אין לכם מושגגגגגגגגגגגגגג כמה!

תן לי חיבוק אחרון ,

חיבוק אחרון לפני שכבר לא אהיה.

תן לי חיבוק אחרון הושט לי יד ותשב לצידי ואל תעזבני.

תן לי חיבוק לפני שלא איהיה כסה את כאבי באהבה ובחום.

לפני שכבר לא אהיה.

אשמח לא ליותר מידי שאלות ,

יש לי תקופה מגעילה ואני מקווה שהיא כבר תעבור !

אולי אני בעצם בחרתי בה ,אולי אני בעצם עשיתי דברים שגרמו לי להרגיש  מעט עצבות ושאני מתחרטת עליהם,אבל מיזה לומדים תמיד וצריך להגיד תודה על כך,שהצלחתי ללמוד משהו חדש.

אוהבת אתכם

אל תפסיקו להאמין ולשמוח

בא לי לנח לשכח מכל המחשבות

בא לי לישון ולתעורר עד שהכל ייגמר

שהתקופה שאני מרגישה עכשיו תעבור.

אומרת לעצמי כל מה שקורה בחיים הוא לא במיקרה.

ואם עכשיו אנחנו לא מבינים את מה שאנחנו עוברים,

בטוח בעתיד נבין ונדע.

אבל ,למה למרות שאני יודעת

שהכל בעצם לא מיקרה,שהכל בעצם לטובה

  אני מרגישה שאני רוצה לנוח מהכל,עד שהכל יעבור?

או אולי בעצם אני נלחמת עם עצמי?

 יותר מידי כדי

שיהיה טוב -תמיד?!

אני לא כלכך רוצה לדבר  על מה שאני מרגישה

או שישאלו יותר מידי שאלות.

נסיתי לכתוב את מה שאני מרגישה בשבועות האחרונים.

אוהבת אתכם המון והתגעגעתי

מצטערת ש אני קצת נטשתי פה את הבלוג

וגם הרבה זמן לא ביקרתי אצלכם .

מקווה שאחזור בקרוב.

engel1