| היברנציה קיצית |
| 6/2010
ניצול מודרני
מאז שעברתי לתל אביב הגעתי
למסקנה שאין לי כוח יותר להיות הבחורה הזורמת. אחרי 44 גברים (בהחלט מספר
מכובד) הגעתי למסקנה שאולי כדאי להפסיק את המסיבה ולהירגע קצת. זה לא אומר
שאני לא עושה סקס. זה פשוט אומר שאני לא עושה סקס עם פרטנרים חדשים, מחזור
של מכרים העבר, ידידים מהעבר ובאופן כללי הסתפקות במועט. גזרתי על עצמי
משטר רזון.
אבל זה לא אומר שאני לא יוצאת.
אחרי שהתבאסתי מזה שלא מתחילים איתי ובכיתי על אובדן המוג'ו שלי אני יכולה
להגיד בבטחון שהמוג'ו חזר, איתו הבטחון העצמי והחיוך שאני מפזרת בפאבים
ברחבי העיר. אבל החיוכים הללו אינם מובילים לשום מקום. פשוט אין לי עניין
בכך. משעמם לי לשכב עם גברים שאני לא מכירה. משעמם לי ואין לי כוח להעיף
אנשים אחרי מעשה מחוץ אל מפתן דלתי.
כנראה שהגעתי לשלב בחיי בו אני
חושקת גם בחיבוק שלאחר המעשה ועל זה אני לא מוכנה להתפשר. אולי בגלל זה אני
מוצאת את עצמי שבה אל מאהבים מהעבר.
הבחורים שאני פוגשת בפאבים,
שמושפעים מהריסים הארוכים (ותודה למסקרה של קליניק שהביאני עד הלום)
ומהחיוכים הרחבים אינם משמשים גופי חימום בלילות. הם טובים אך ורק
לחיזוקי אגו. כל המחמאות שהם מרעיפים וכל המשקאות שהם קונים לי ישכנעו אותי
להתמסר להם בלילה בודד. כן, כן, אני יפה, אני רווקה, זה מפתיע אותך, בסדר.
את התקליט הזה תמכור למישהי בשוק הפשפשים... הבחורה הזו קצת יודעת להבדיל
בין וינטאג' אמיתי לבין חיקוי זול של קלישאה ישנה.
למעשה נוצר מצב שבמקום שהם
ינצלו אותי (בהסתכלות שובניסטית מיושנת משהו), אני מנצלת אותם. במקום
להיכנס למיטה שלי, הם נכנסים לראש שלי. לפחות המחמאות שלהם... הם מקבלים את
הרושם שאני הולכת איתם הביתה ואני מקבלת מחמאות.
כן, זו דרך זולה וגרועה להעלות
את הבטחון העצמי שלי. כן, זה ניצול כספי של גברים. כן, זה נמוך. כל עוד אני
מצהירה כוונות מתחילת הדרינק, אין לי שום בעיות מוסריות עם זה. ההשפעה
המאוחרת שיש לאכוהול עליהם כבר אינה נתונה לשליטתי. חוץ מזה? ממתי הפכתי
להיות הסממן הימני יותר של מפת המוסר? אז זהו, שלא.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
