| היברנציה קיצית |
| 12/2006
בריכת הורמונים
אני עובדת בבריכה של האוניברסיטה. למי שלא מכיר את האוניברסיטה העברית, יש 3 שלושה קמפוסים המחולקים נושאית אפשר לקרוא לזה. אני לומדת בהר הצופים במדעי הרוח החברה והמשפטים. הבריכה שאני עובדת בה ממוקמת בקמפוס גבעת רם שזה ההיפך מהר- הצופים. משמע, כאן לומדים מדעי המחשב, ביולוגיה, פיזיקה וכל הדברים שאין לי שום נגיעה אליהם ורב הסיכויים שגם לא תהיה...
אפשר לחלק את האוכלוסיה של באי הבריכה לשלושה סוגים. זקנים, חננות על וכוסונים שלא ברור בכלל מה הם עושים פה ולמה הם לא עושים אותי ברגעים אלו ממש... ברגע שהם חוזרים מהאיצטדיון, מכוסים בזיעה שלהם שמדביקה את החולצה שלהם לגוף השרירי המדהים שלהם שכמובן, לא מכסה אותו הרבה למרות ששיא החורף עכשיו... לפעמים הם נכנסים לדלפק קבלה בספידו קטנות שהייתי מתאבדת לצאת עם משהו לובש את זה מהבית אבל עליהם זה פשוט יושב מושלם. משהו בצורה של המשולש מדגיש את הריבועים המשורטטים מושלם שלהם.
הריח זה מה שעושה לי את זה הכי הרבה. בזמנים שאני לא עושה סקס יותר משבועיים וההורמונים משתוללים, הריח פשוט מחרפן אותי. אני נמצאת בכוך הקטן שלי כמו חתולה שמריחה שמנת אבל לא יכולה להגיע אליה. צער בעלי חיים אם אתם שואלים אותי...
באופן די מפתיע, אותי לפחות, אני גם די נמשכת לטיפוס של החננה. לפני כמה שעות הגיע לפה מישהו שנראה כאילו הוא לא ישן כמה לילות טובים ואמר לי שהוא אחרי משמרת לילה במיון, כמה הרצאות ולא ישן בערך 36 שעות אבל עדיין היה חייב לבוא לשחות. יש לו עיניים ממש גדולות ושחורות שאני מסוגלת ללכת לאיבוד בהן. הוא כל כך חמוד שהוא בטוח גר עם מישהי ועם חתול. הייתי עושה לו לא רק ילדים אלא גם סנדביצ'ים לעבודה אם הוא היה מבקש ממני...
טיפוסים נוספים בבריכה לא ממש שווים אזכור, למה שתבזבזו זמן על קריאת תלונות? יש מספיק בנות 16 שחושבות שלחתוך את הוורידים זה מגניב או משהו... לכו תקראו את הפוסטים שלהן.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
