לא מסוגלת להירגע אחרי שקראתי את זה.

קודם שדרות, עכשיו אשקלון...לא יעבור זמן רב עד שזה יגיע לאשדוד. [אני גרה באשדוד. לא מסוגלת לתאר לעצמי איך זה לרוץ כל 5 דקות למקלט ולהתפלל שלא ינחת לי טיל באמצע הסלון.]

תמיד שואלים אותי "נו, מאיה, את לומדת מדעי המדינה- את אמורה לדעת, מה לדעתך נכון? מה צריך לעשות עם כל הקסאמים? להיכנס הבם בכל הכוח? לעשות שלום?". אני תמיד מסננת במבוכה "זה לא כל כך פשוט..." ומנסה להחליף נושא.

ככל שאני לומדת יותר על כל הנושא הזה אני מבינה יותר ויותר שאני לא מבינה כלום. יש בזה כל כך הרבה שכבות ומורכבויות שאפילו לא הצלחתי לגבש לעצמי עמדה פוליטית. מצד אחד גדלתי ו"התחנכתי", כמו בכל בית רוסי טוב, שליברמן צריך לנהל את המדינה, 'ערבי טוב הוא ערבי מת' וכדומה. מצד שני, תוקפנות רק מעמידה את כל העולם נגדנו... מצד שלישי, לאכול כל יום 40 קסאמים כחלק משגרה מסויימת זה בל- יעבור בשום יישות, מדינתית או לא.

הדבר היחידי שאני כן יודעת לגבי זה, שההנהגה המדינית שלנו כל כך לקויה, רקובה וחייבת תחליף, אמיתי ונכון, ויפה שעה אחת קודם.

אני אסים בתקווה לתושבי שדרות ואשקלון שהימים הנוראיים האלו יבואו על סיומם ונתעורר במהרה מהסיוט הזה.