הכי חשוב זה שיש לי סופסוף רמוקלים שועבדים כמו שצריך, וזה מוזר שאני מתלוננת כי בעצם זה די באשמתי ואני ממש מטומטמת. היו לי במדף מעל הראש רמקולים ארוזים כבר לפחות חצי שנה ולא ידעתי על קיומם. במקום לקום ולעשות מעשה סבלתי עם רמקולים צולעים, שרק אחד מהם עובד והשני, זה עם המילים, שומעים ממש נורא. משום מה לא שאלתי את אבא אם יש לנו רמקולים. ואתמול, שכבר נשבר לי מחיים נטולי מוסיקה נורמלית (למעט גלגל"צ, שזה לאו דווקא עונה להגדרה 'נורמלי') החלטתי שהעידן הזה בא לקיצו. יש. D:

עשיתי (ביחד עם ספיר כמובן) לחניכים שלי אתמול פעולת אפקט הפחד, שזאת בעצם פעולת איכסה, והבנות התגלו כגיבורות יותר מהבנים. רק שתדעו איזה שאוות הן.

אחרי שהמשוב שאילן ואיציק הכינו לנו היה שלם ומלא (לא לדעתם בכלאופן, שאומרת שיש צורך בשיפור לתשובה לשאלה 'איך אילן ואיציק?') והיה גשם ממש חזק אתמול והצלחתי לשכנע (כמות הכריזמטיות פשוט נשפכת) את אמא לקחת אותי ואת ספיר (ספיר ואותי, חמור קופץ בראש גם כן. מזל שיש לי נימוסים טובים) הביתה, כדי שנספיק לאכול ולהתארגן וגם ללכת לדיסקו בביאליק.

אז הספקנו ללכת, ואפילו פגשנו את פאשי (לזמן קצר מידי) וקצת רקדנו וקצת דברנו עם עופר, ויעל, ויוקי ועם עוד כמה נחמדים, ובסה"כ היה כייף

ממחרתיים יש לי 9 ימים, עם 4 מבחנים.

אני כ"כ הולכת להכשל. חבל :(

שבוע מצויין