היה טיול הכנה, ואפשר להגיד שממש נהניתי

(אפשר להגיד גם שלא)

האמת שציפיתי ליותר, אבל כמו שכבר הבנו, ציפיות שמים רק על הכריות,

וכנראה שפה ספציפית שכחתי להנמיך אותם,

וזה מה שיצא.

באופן כללי מה שחשוב הוא שלא קיבלתי מסלול, ופגשתי אנשים חשובים (שאני אראה שוב עוד שבועיים)

ושאין באמת שומדבר חדש, וזה באמת פוסט כלכך לא חשוב,

רק שחניכים יירשמו עכשיו.

מה-זה אין לי חיים,

כדאי שמחר אני אלך לרכזת ויגיד לה שאני רוצה לצייר את החולצה לטיול השנתי, להקריא בטקס חלוקת ת.ז, ולארגן שיעורי חברה בכיתות על הפליטים מסודן ולאסוף להם דברים וכאלה.

וכדאי שאני אנגן (כי הרבה זמן לא עשיתי את זה) ואמשיך לרקום את החולצה, ולקרוא את הספר שאמא נתנה לי, ואעשה (וואי זה נשמע פלצני, הכל בגלל יובלצוק. ;-)) שיעורים פרטיים, ואהיה יעילה.

ואלמד למתמטיקה! (הו גאד |:)

אולי מתישהו יהיו תמונות באתר תנועה (ואז זה יהפוך לקישור) בנתיים נמשיך לקוות.

איזה חמודים האנשים בתנועה, באמת. (נו, רובם)

בייצ'

הייתה מסיבה מצויינת,

רקדתי כמו פרחה מבית טוב עם זוג רוסיות (אלינה ואלינה) שייצגו בכבוד את המהפכניות שברעיון ה"להתחפש למהפיכה הבולשביקית", בכל זאת, מסיבת מהפכות.

רקדנו המון, עד כדי כך שתפוסים לי שרירי התאומים ברגל ימין, הארבע -ראשי עוד בסדר, תודה ששאלתם.

ואם רוסיות, אז רוסיות עד הסוף- כשנגמר גם לקחנו מטאטא וניקינו,

אפילו החמיאו ואמרו שיש עתיד בתחום, תמיד ידעתי שיש לאן לשאוף.

המסיבה בבצפר הייתה רק בסדר, שזה אפילו די מחמאה למקום שרוב בימים הכי טוב שאפשר להגיד עליו זה נסבל,

נראלי גם אם נאסוף את כל בנות דרום ת"א, הדר, וכל הצמתים בארץ לא נקבל כמות כזאת של זונות,

חושבות שפורים אז מותר להם הכל.

שיואו, קייייץ!

תעשו לי פוווווו

אני חושבת שזה מתחיל להיות קצת פתטי לכתוב על כמה נוראי הלך לי בבוק ריפורט

ואיך התחלתי אותו ביום ראשון, כשהבוק ריפורט עצמו היה ביום שני והספקתי לקרוא 352 עמודים (מתוך 398)

ושיש לי מחר מבחן בחינוך תעבורתי ומחרתיים בהיסטוריה,

כי בסה"כ, אני לא עובדת במחלקת רשומות באיזה בית חולים ממשלתי או פותחת איזה לוח מבחנים אינטרנטי או וואטאבר.

אניוואי, די משעמם פה, ואני חייה בערמות בלתי נגמרות של ש.ב. בגאומטריה,

ומעבירה את השבועות כשאני מחשבת כמה זמן נשאר עד השישבת הבא, או עד החופש הקרוב (שהוא די רחוק, אם כבר מדברים)

ומה שדי מזכיר לי שהרבה זמן לא ספרתי כמה זמן יש עד הבגרות הראשונה שלי, או עד יום הגאולה, או ה11 ביולי, איך שתרצו.

וזה ממש נשמע כאילו אני באיזה תא עינויים בלתי נסבל, והאמת שזה לא תענוג גדול במיוחד לנוכח כמה מורות שטניות שנמצאות במתקן כליאה (אפילו אמא אמרה שזה נראה ככה, והיא בכל זאת אמא),

אבל אני סתם קוטרית מתבכיינת שמחפשת מקום להוציא עצבים ולהעביר זמן,

במקום להתעודד מהעובדה שבשישי הזה יש מסיבה בביאליק (עאלק אשכולית) ובשבת פורימון, בחמישי מז"מ (אני חושבת) ושישי הבא טיול הכנה לפסח שזה אפילו נפלא.

אולי אני פשוט צריכה להריץ הכל בהילוך מהיר.

יוםטוב.

היה יופי של סמינר, הייתי צריכה את הסופשבוע-לא-לעשות-כלום-אבל-בעצם-לעשות-הרבה,

ולראות כ"כ הרבה אנשים כיפיים, ולשמוע יותר מידי ריקוד רומנטי וסולג'ר בוי,

ולהנות מזה שכלכך חם ואפשר לעשות מלחמות מים שכלכך מזכירות את הקורס מדצים,

ולחזור עייפה אחרי מלא שעות נסיעה, ולקבל צ'ופרים אדירים,

ולצחוק מהשטויות של הדפוקים של השכבה, ולאכול אוכל גרוע של סמינרים,

ולהיות בקבוצה הכי טובה, ולא לישון בלילה,

ונראלי פשוט לעשות כייף מרוכז D:

עודמעט יש פורימון, ואני בכלל לא יודעת אם בא לי, והזמן ממש טס,

ובגרויות שזה פחד, וטיול שנתי (למרות שיוצאים בגוש הגרוע כנראה)

וחופשגדול, ו-פוף, נגמרה לי השנה (זה רק טוב).

שיהיה.

תמונות