מחר בבוקר הכל נגמר. 7 שנים השקעתי בשביל מחר בבוקר.

רמת האושר היא בלתי מובנת בכלל.

סופסוף אני נפתרת מזה. ממוזיקה.

עצוב לי שהכל גרם לי לשנוא מוזיקה.
 אבל משום מה, אני לא שמחה. אני בבאסה כמו שלא הייתי הרבה זמן בבאסה.

אבל זה בגלל שאני מפספסת את הזומביווק היום, בגלל הרסיטל המזדין הזה.

גאד דמט איזה יום נוראי. שונאת את פורים.

כולם חושבים שאני אמורה לאהוב את פורים כי אני מאפרת ויצירתית ובהלבהלבלה.

אבל תמיד יש הרגשה של באסה. ויותר מדי שמש.

כוסעמק איך לא באלי שומדבר. חוץ מלהתחפש לזומבי וללכת ברחבי תלאביב עם כולם..

למה למה דווקא בפורים, בחופש, בחג, שאני אמורה לעשות כיף, אני הולכת לישון ב9 בערב כדי להיות רעננה ומוכנה לרסיטל מפגר!$#%

אהההההההההההההההההההההההההההההההההההההה