טוב אז אני ואחיותיי היפות להפקה נסענו לנו לתל אביב אתמול.
אז בכלל היינו בהרכב מנצח.אנחנו בעצם..משלימות אחת את השנייה, כל כך.
הנסיעה הייתה ארוכה.
אבל מצחיקה (:
ואז הגענו וראיתי את טלללל- וואה שנים לא ראיתי אותך חח איזה מצחיק זה!(:
ואחר כך עוד נסיעה..עד לצפוון.
ואז הגענו.
ליום פתוח של מכינה קד"צ..
היה כזה מדהים.
באמת שהופתעתי.
ואני שוקלת את זה ברצינות.
כי תכלס..
יש שם המון.המון.המון.מהכל.
ואיזה אנשים א-י-כ-ו-ת!פשוט ככה..
אני ושלוש אחיותיי הסכמנו פה אחד.
קרו דברים מוזרים אפילו.
מוזרים מאוד.
אבל טובים.
טובים מאוד.
ולחשוב בזמן הנסיעה אני ונשומית הגענו למסקנה שהעולם הזה פשוט יפה.
והאנשים בעולם הזה פשוט טובים מטבעם.
והעולם הזה מלא הפתעות, הרפקתאות ודברים הכי מרגשים בעולם..
רק צריך לדעת איך לגשת אליהם.
וזהו, זה מה שצריך.
זה עושה הכל.
אז זה יהיה בהחלט משהו שאנצור.
יום כזה...כזה...וואו.
איך אני אוהבת לסמוך על האינטואיציה שלי..בעיקר כהיא מפתיעה בטירוף.(:
ידעתי שצריך ללכת.כנגד כל הסיכויים.
הרבה ביחדזה הפיתרון להכל.בלי יוצאים מן הכלל.
תזכרו:
לחוות-לדעת-להכיר-לראות-לנשום-לחייך-לשאול-לדבר-לחבק-להתחרפן=טעם החיים.
ניסיתם פעם לחשוב על זה?
(;
אוהבת.