you can feel it in your soul..

או שלא.

כלומר, זה אומנם הקץ.

אבל לאמר שהוא היה כרוך בסבל ממשי, זה לא נכון.

לא אצלי, בכל אופן.

אז שלשום הייתה הבגרות האחרונה שלי.

ואז הכל נגמר בעצם.

זה מדהים איך דברים כל כך ארוכים נגמרים כל כך מהר.

בלתי נקלט.

הדבר הראשון שעשיתי כשהגעתי הביתה, היה לזרוק חצי מהחדר.

קלסרים שלמים על תכולתם, ערימות על גבי ערימות של דפים, ושאר דברים לימודיים.

כמה שזה היה משחרר...פיו.

הדבר השני שעשיתי, היה להתחיל עבודה חדשה.

בנוסף לזו שאני עובדת בה מזה שנתיים.

אז ממש נחמד שם.ממש.

האנשים חביבים,

והעבודה מאתגרת בטירוף.

למתעניינים שביניכם זה קיינד אוף מוקד מכירות.

בתקווה שגם ההמשך יראה טוב. בעזרת ה'.

פרט לכך, אתמול הייתה חתונה לבת דודה שלי.מהקרובות ביותר.(אחותי הקטנטנה הייתה השושבינה..א-מ-א איזה נסיכה!!)

כמה חיכיתי ללילה הזה.כמה הכנות.עניינים.

אז נכון.

חיכיתי ללילה הזה גם בגלל שהוא היה אמור לבוא.( ר' ערך  http://israblog.co.il/blogread.asp? blog=36600&blogcode=6529223 )

החופה הייתה מרגשת בטירוף.

ממש אבל. וזה לא קורה לי בחתונות , פרט לאותה החתונה של הבוסים שלי (ר' ערך http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=36600&blogcode=5906607 ).

על כל פנים, היה ממש יפה וזה.

אבל אז.

קיבלתי ממנו צרור הודעות.

לא משמחות במיוחד.

ניחשתם נכון; הוא לא יכל לבוא בסוף.

צבא מפגר.

חבורה של כסילים.אוילים.

זה העכיר את האווירה מעט.

דיברנו המון.והוא מדהים כל כך.מידי.יותר מידי.

בסוף השיחה. הלכתי שולל אחר האלכוהול.

זה היה עדיף מאשר להיות בפרצוף תשעה באב מטופש שלא קשור לכלום.

זה ללא ספק טישטש את העניין. ואותי. \:

ולסיכום- היה כיף.

אז סופ"ש נוסף לפנינו.

הסופ"ש הראשון של החופש שלי (:

ואחריו שבוע עמוסעמוס.

שכולל בתוכו הרבה עבודה, מסיבת סיום, נשף סיום  והרבה סידורימים (לא כאלו שקשורים למסיבת סיום בכל אופןסיפור בפני עצמו).

סופ"ש מוצלח שיהיה, והשבוע שאחריו עוד יותר.

אוהבת המון המון.

וקצת לפני שניפרד, ה-שיר.

בדיוק עכשיו.

בדיוק המצב.

אז למה לדבר יותר מידי...:

מול כל העולם

(לירון לב)

מילים: גיורא חמיצר לחן: דני רייכנטל