you can feel it in your soul..

טוב אני מסתכלת על הפוסט הקודם ורואה שהעולם השתנה מאז.

העולם שלי זאת אומרת.

וכולה עבר איזה חודש. זה טירוף פשוט.

אז החודש הראשון שלי בתור טרומרית של גיוס היה מטורף. פשוט ככה.

ועכשיו אני מריצה הכל.

והוא- כבר לא רלוונטי.

והוא- לא רלוונטי.

והוא- טוב הוא אף פעם לא היה..חח..(:

והוא- הוא , אי אפשר לדעת. אבל גם לא ממש רלוונטי.

לא זה הזוי פשוט כל העניינים שרצו בחודש הזה.

איזה ילדה גמורה אני חח.

וכל העבודות וזה.

טוב ה-26.6.2007.

אוונסנס.

פה.

בישראל.

איזה טירוף.

התפרקות.

התרגשות.

שמחה.

בכי.

אושר.

לגעת בשמיים.

ח-ל-ו-ם.

היינו שם אני, חפצי, ג'ק, אלי, וגם בל ומעיין, ואפילו בת אל ואיילת שיותר קשורות לאלי.

כולנו נהננו בצורה שאי אפשר לתאר בכלל.אפילו להתחיל לתאר אי אפשר.

והלילה שאחרי.עם נופ.ואיתו.והיום שאחרי. שופינג בתל אביב.

אחחח..אמרתי חודש רצוף בהרפתקאות משו לא? (:

אז שוב הגעתי לתקופה שרק מטרות נכספות עומדות כרגע אל מול עיניי. וזהו זה.

לא נותנת עוד לאלף ואחת דברים לנסות להפריע לי.

שווים

ביצוע: רן דנקר
מילים ולחן: עילי בוטנר

 

שבת שלום/שבוע טוב.(תלוי מתי אתם קוראים..(: )