לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

you can feel it in your soul..


טסה גבוה אל הים..

Avatarכינוי:  ¥My Im‎mortal¥

בת: 35

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

הקץ לסבל של 12 השנים.


או שלא.

כלומר, זה אומנם הקץ.

אבל לאמר שהוא היה כרוך בסבל ממשי, זה לא נכון.

לא אצלי, בכל אופן.

 

אז שלשום הייתה הבגרות האחרונה שלי.

ואז הכל נגמר בעצם.

זה מדהים איך דברים כל כך ארוכים נגמרים כל כך מהר.

בלתי נקלט.

הדבר הראשון שעשיתי כשהגעתי הביתה, היה לזרוק חצי מהחדר.

קלסרים שלמים על תכולתם, ערימות על גבי ערימות של דפים, ושאר דברים לימודיים.

כמה שזה היה משחרר...פיו.

הדבר השני שעשיתי, היה להתחיל עבודה חדשה.

בנוסף לזו שאני עובדת בה מזה שנתיים.

אז ממש נחמד שם.ממש.

האנשים חביבים,

והעבודה מאתגרת בטירוף.

למתעניינים שביניכם זה קיינד אוף מוקד מכירות.

בתקווה שגם ההמשך יראה טוב. בעזרת ה'.

 

פרט לכך, אתמול הייתה חתונה לבת דודה שלי.מהקרובות ביותר.(אחותי הקטנטנה הייתה השושבינה..א-מ-א איזה נסיכה!!)

כמה חיכיתי ללילה הזה.כמה הכנות.עניינים.

אז נכון.

חיכיתי ללילה הזה גם בגלל שהוא היה אמור לבוא.( ר' ערך  http://israblog.co.il/blogread.asp? blog=36600&blogcode=6529223 )

החופה הייתה מרגשת בטירוף.

ממש אבל. וזה לא קורה לי בחתונות , פרט לאותה החתונה של הבוסים שלי (ר' ערך http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=36600&blogcode=5906607 ).

על כל פנים, היה ממש יפה וזה.

אבל אז.

קיבלתי ממנו צרור הודעות.

לא משמחות במיוחד.

ניחשתם נכון; הוא לא יכל לבוא בסוף.

צבא מפגר.

חבורה של כסילים.אוילים.

זה העכיר את האווירה מעט.

דיברנו המון.והוא מדהים כל כך.מידי.יותר מידי.

בסוף השיחה. הלכתי שולל אחר האלכוהול.

זה היה עדיף מאשר להיות בפרצוף תשעה באב מטופש שלא קשור לכלום.

זה ללא ספק טישטש את העניין. ואותי. \:

ולסיכום- היה כיף.

 

אז סופ"ש נוסף לפנינו.

הסופ"ש הראשון של החופש שלי (:

ואחריו שבוע עמוסעמוס.

שכולל בתוכו הרבה עבודה, מסיבת סיום, נשף סיום  והרבה סידורימים (לא כאלו שקשורים למסיבת סיום בכל אופןסיפור בפני עצמו).

 

סופ"ש מוצלח שיהיה, והשבוע שאחריו עוד יותר.

אוהבת המון המון.

 

וקצת לפני שניפרד, ה-שיר.

בדיוק עכשיו.

בדיוק המצב.

אז למה לדבר יותר מידי...:

 

מול כל העולם

(לירון לב)

מילים: גיורא חמיצר לחן: דני רייכנטל

זה לא הולך להיות פשוט, אמרתי
אל תגידו שלא הזהרתי
יש דברים שאתם לא יודעים
זה לא הולך להיות משחק ילדים

ברגע אחד החופש מגיע
ואין זמן לעצור, אין זמן להרגיע
החיים לפעמים מפחידים
כמה קל לשכוח שאתם ילדים

(אז עוצמים עיניים, נותנים ידיים וקופצים ישר למים)

הבוקר קמנו לעולם אחר
מה שהיה, כבר לא יהיה יותר
וגם אם זה רק שנינו מול כל העולם
אין מצב שנוותר

ובלילה, כמה שבכינו
על כל מה שעוד לא עשינו
חיבוק אחד שלא יחזור
וזהו, לא מביטים לאחור

הבוקר קמנו לעולם אחר
מה שהיה, כבר לא יהיה יותר
וגם אם זה רק שנינו מול כל העולם
אין מצב שנוותר

אז יאללה בלאגן.מתקרחנים עד המוות. (:
אוהבת.
נכתב על ידי ¥My Im‎mortal¥ , 1/6/2007 18:55   בקטגוריות האפי האפי, חגיגי משו, קצת אחרי  
22 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



יום הולדת יש רק פעם בשנה (:


ב4 לחודש היה לי יום הולדת.

היום הולדת הכי מדהים שהיה לי עד היום!(טוב גם הבת מצווה שלי הייתה מדהימה..אבל עדיין..(: )

עשרות האנשים שהכי קרובים אליי הרעיפו איחולים בטלפונים הודעות ודברים אחרים מחממים כל כך!

זה התחיל מיציאה יומיים לפני..שהייתה-באמת חלומית!שרול יכולה להעיד על כך!היה כל כך לא צפוי, ואפילו בלתי יאומן התרחש שם!חוץ מזה גם נכנסתי עם הזמנה, אמרו לי מזל טוב באמצע המסיבה במקרופון ואז היה צרחות וזה של חברות שלי- זה היה פשוט כל כך מחמם את הלב!!בסוף המארגן של הליין גם הביא לי שמפניה פתאום!פשוט לא הפסקתי לחייך כל הערב!אנשים שאת לא מכירה אומרים לך מזל טוב והכל וזה פשוט כיף!

יום אחרי (שזה יום לפני היומולדת) בלילה, הפלאפון לא הפסיק לצלצל מטלפונים והודעות ונראה לי שנרדמתי עם חיוך על הפרצוף חח!!

ביום הולדת עצמו קיבלתי המון המון בלונים מכל המי ומי,ובבוקר כל המשפחה שלי באה אליי למיטה עם הרבה בלונים, שלטים וברכה ושרו לי וככה התחילו לי את הבוקר בצורה הכי יפה שיש! מה גם שקיבלתי בלוני הליום מדהימים בצורת לב שכתוב עליהם כל מיני דברים (בלונים ממש ממש יפיםםםם) מהבוסים שלי!!הייתי בשוק!אני כל כך אוהבת אותם!!וגם בבצפר באמצע ההכנות למשלחת פתאום כולם(100 ומשו איש!!) שרו לי היום יום הולדת וחצי מהאנשים שם אני בכלל לא מכירה אז זה היה פשוט כיף!!קיבלתי גם ברכות בבצפר מרגשות כל כך ומתנות וקשה אפילו לתאר תהרגשה שהייתה לי!

אחרי זה בת דודה שלי שאני כל כך אוהבת (היא בת גילי) הזמינה לי מונית ואמרה שהיא לא יכולה לגלות לי לאן היא נוסעת ושזה הפתעה..בסופו של דבר זאת הייתה אחת מהחוויות הכי מדהימות ומפתיעות שהיו לי בחיים!!היא אירגנה לנו בילוי בספא מפואר- בג'קוזי מדהים מלא בנרות ריחניים, יין, לימונדה, בלונים והכל!!אחרי זה אני באה להגיד לה תודה וזה והיא אומרת לי מה תודה יש עוד!נכנסנו אחרי זה למסז' בכל הגוף!זה היה מדהים כל כך שאי אפשר לתאר במילים!נהנתי מכל רגע ולא רציתי שזה יגמר בכלל חח!ואז שוב שבאתי להגיד לה וואו תודה וזה היא אמרה שזה לא נגמר!ואז הכניסו אותנו לארוחה מדהימה-מדהימה כמו בסרטים והיה טעיייים!

מיד אחרי שחיבקתי אותה ונישקתי אותה אלפי פעמים..היא גם הביאה לי ברכה כל כך יפה ומושקעת!שפשוט לא ידעתי כבר מה להרגיש!כשחזרתי הביתה מהר התארגנתי ויצאתי עם החברות הטובות שלי למסעדה, האווירה במסעדה הייתה מדהימה, הכל שם היה כל כך יוקרתי כזה חח ויפה.והיה ממש מצחיק שם..גם כשיצאנו! את היום קינחתי בשיחת נפש קטנה עם שרול הנפלאה ופשוט הלכתי לישון בהרגשה הכי מדהימה בעולם!

בקיצור..את היום הולדת הזה אני בחיים לא אשכח!!

אז תודה לכולכם..המון המון תודה!!באמת תודה לכם על היום הכי מדהים בחיים שלי!!!!באמת שזה היה בלתי נשכח..גם היומיים שלפני וגם היום עצמו!

אוהבת.



נכתב על ידי ¥My Im‎mortal¥ , 23/9/2006 12:36   בקטגוריות האפי האפי, כמה שיותר, חגיגי משו  
20 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



~הבועה~


עשר שנים אחרי "פלורנטין", חוזרים פוקס ואוחובסקי אל הצעירים החיים בעיר הגדולה. "הבועה" מספר על שלושה שותפים טיפוסיים לדירה בלב העיר. נועם (אוהד קנולר) מוכר דיסקים בחנות האוזן השלישית, לולו (דניאלה וירצר) מוכרת בסבון של פעם ויהלי (אלון פרידמן) מנהל משמרת בבית הקפה אורנה ואלה. חייהם משתנים כאשר מגיע לתל אביב אשרף (יוסף (ג'ו) סוויד), צעיר פלשתיני שנועם פגש בעת שרות מילואים בגדה המערבית.

"רצינו הפעם לעשות סרט על החיים שאנחנו מכירים והחים שאנחנו מדחיקים" מסביר איתן פוקס שביים והשתתף בכתיבת התסריט. "הבועה הוא סרט על הפערים. על זה שמצד אחד אנשים צעירים מנסים להתנהג כאילו תל אביב היא כמו ניו יורק ומצד שני יש בחוץ סכסוך קשה ומלא דם. בדרך כלל נוטים להגיד את המושג "הבועה" באופן שלילי, כדי להסביר שאלה חיים מנותקים. אבל בעיננו אלה החיים האמיתיים. הם החיים היחידים שלנו ואנחנו מנסים להציג אותם כמו שהם".

את הסרט מובילה חבורה צעירה של ארבעה שחקנים. אוהד קנולר ("יוסי וג'אגר"), יוסף (ג'ו) סוויד ("האלופה"), דניאלה וירצר ("אלביס") ואלון פרידמן ("אימל'ה") ולצידם בתפקידי משנה ססגוניים ציון ברוך, זוהר ליבה, עודד לאופולד, שרדי ג'ברין, רובה בלאל ואליענה בקייר. כמו כן יש בסרט הופעות אורח של ליאור אשכנזי, דנה מודן, גיא פינס, מיקי בוגנים ועברי לידר שגם שר.

הסרט צולם באתרים המקוריים, כולל חנות "האוזן השלישית" הישנה בשיינקין, בית הקפה "אורנה ואלה", חנות "סבון של פעם", וכן הברקפסט קלאב ומקומות נוספים בעיר. לבועה פסקול מגוון ובו שירים של עברי לידר וקרן אן לצד שירים של אמני אינדי בינלאומיים מפורסמים כמו ברייט אייז, לויד קול, להקת בל אנד סבסטיאן ובבל ג'ילברטו. כנהוג בסרטיהם של פוקס ואוחובסקי יש בפסקול גם שיר של ריטה.

הסרט שתקציבו 1.5 מיליון דולר הופק על ידי גל אוחובסקי ביחד עם רונן בן טל ואמיר פיינגולד בתמיכת קרן הקולנוע הישראלית והמשקיעים העיקריים בו הם קשת, הוט, סרטי יונייטד קינג ומטרו הפקות.


אז זה מה שנכתב ברשת ע"י יוצרי הסרט, ועכשיו כמה דברים שאני רוצה לספר..

האמת היא שלמרות שכל כך רצינו ללכת לסרט, בכלל לא תכננו את זה, זה יצא הכי ספונטני שיש.

ישבתי לי לתומי בלשכה ולפתע נטשה התקשרה, דיברתי איתה ואמרתי לה שאני והיא חייבות ללכת..זה הרי כל כך מדבר אלינו, היא סיפרה לי שהיא כל כך רוצה ללכת וטוב שאני מדברת על זה, כי ככה יש סיכוי שזה באמת יצא לפועל. בערב הצטרפו לסיפור עוד שלוש חברות שלה..שהם גם שלי ובערך רבע שעה לפני שהתכוונו לצאת לית התקשרה אליי ושאלתי אותה אם בא לה, היא לגמרי הייתה בעניין ואמרה שהיא גם כל כך רצתה ללכת לסרט, ולמרות שהעובדה שהיו לה רק חמש דקות להתארגן בערך הלחיצה אותה היא נענתה בחיוב להצעה..וכך יצא מצב שכשרק העלתי את ההצעה הסתבר שלכולם היה את החשק ללכת בתת מודע ורק היה חסר שמישהו- במקרה הזה אני, יציע להם והתת מודע יהפך לביצוע.

אז באמת הלכנו לנו..האולם היה כמעט מלא לגמרי..והיו רק חבר'ה צעירים כאלה, שזה די צפוי כי זה בעצם הקהל יעד של הסרט, ברובו לפחות.הסרט עצמו היה פשוט מדהים. אז נכון שיש המון סרטים שמשאירים עליך רושם חזק, שמותירים אותך ללא מילים, ושאתה חושב עליהם גם חודש אחרי שהלכת לראות אותם, אבל הייחודיות  ב"הבועה" שמתווספת לכל מה שכבר ציינתי היא שהסרט הזה, הוא בעצם ה"סרט" בו אנו חיים. זה כאילו לקחו את החיים שלנו, את היומיום במדינה הזאת, תימצתו את זה, קיבצו את זה מבחינת מיקום לעיר וחצי ושיפצרו את זה מבחינה אומנותית, הוסיפו שחקנים מעולים- שחיים במילא כבר במדינה כך ש"לשחק" הרבה הם לא היו צריכים ממש..וכך נוצר מצב שאיתן פוקס וגל אוחובסקי מצליחים להפוך תעודה מזעזעת ליצירה קולנועית מעולה, נוגעת ללב ולצערנו גם על זמנית ככל הנראה. 

למען האמת נטשה יצאה הלומת התרגשות מהסרט, ולקח לה אפילו זמן להירגע גם אחרי שהוא הסתיים. כל כך הבנתי אותה, שהרי הסרט אומנם הסתיים אבל החיים שלנו, שכאמור הם בעצם ההשראה של הסרט הזה, ממשיכים, והמציאות הזאת שהוצגה בסרט עודנה חיה נושמת ובועטת בשלד עצמותנו אם נרצה או לא. ובאמת שאין כואב מזה.

למי שמכם עוד לא הבין את המסר, אני רואה בסרט הזה כסרט חובה..אז אולי לא מחדשים לנו בו ולא נמצאים בו שחקנים הוליוודים נוצצים אבל בסרט הזה כל אחד מאיתנו חוטף סטירה חזקה של האמת בפרצוף.וכן, כל אחד צריך את זה לחזור לפרופורציות ולצאת מהשאננות שעוטפת אותנו לאחרונה.

אני מאחלת לכולם צפייה חוויתית לכאן או לכאן, באהבה רבה ובברכת שבת שלום- אני.

 

תמונות מהסט ומהסרט עצמו..

























נכתב על ידי ¥My Im‎mortal¥ , 8/7/2006 14:23   בקטגוריות ביקורת, חגיגי משו, מסר צנוע, מתחת לפני השטח  
21 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




דפים:  
11,851
הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , תרשו לי להעיר , חטיבה ותיכון
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל¥My Im‎mortal¥ אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ¥My Im‎mortal¥ ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)