כן. כן. הייתי אמורה לכתוב בלה בלה בלה
אבל זהו!!!!
סיימתי את הטירונוצ שלי סוף סוף!
אפשר לחשוב כמה זמן היא הייתה כמובן.. רק שבועיים חחח אבל כיף לסיים את זה
וואיי צבא זה הדבר הכי שונה בעולם.
אוקי נתחיל בבאקום. המקום שבו עוברים פשוט מתור אחד שלא נגמר לתור שני שלא נגמר - הדבר הכי מייאש בעולם!!!!!
הגענו לבסיס טירונים כל כך מאוחר גאאד וגם שם היינו צריכים לענות על שאלונים ובולשיט אחר.
אבל הכל התחיל להשתנות כאשר בדרך לבסיס פגשנו את המכית (טוב אחת מהם.. אבל ספציפית שלי) וזה היה כל כך מוזר כי עם כל הרגש היא צורחת עלינו לומר לה "כן המפקדת.." והיא לימדה אותנו לעשות הקשב ולמדה אותנו איך לא לאחר אפילו בשנייה לזמנים שהם נותנים וזה היה כל כך מוזר!!!
ביום השני עוד היינו בהלם..
תקשיבו נותנים זמנים כל כך קטנים לעשות דברים וחייבים להקריא את הזמנים כמו 50 שניות.. 40 שניות ואז בסוף צריך לומר "לקבלת המפקדת המחלקה תמתח להקשב. 2..3.. הקשב!" וייוווווו זה כל כך מוזר!!!
אבל נעזוב את זה כי אחרי כמה זמן מתרגלים למרות שעד סוף הטירונות לא הצלחנו לעשות מצבה (ספירה וכתיבה מי חסרות ולמה) כי תמיד היו קבוצה מוגדרת של בנות שתמיד איחרו ובא לי לרצוח אותן..
קיבלנו נשק.. שזה ממש מגניב וכל זה אבל תבינו שאנחנו חייבים להיות עם הנשק הזה כל הזמן!!! והנשק הזה הוא כבד.. ואחרי כמה זמן כל כך כואב הגב והנשק שלי ספציפית אהב מאוד להרביץ לי בברכיים... גררררר
אבל המטווחים היה הדבר הכי מגניב בעולם!!!
בראשון זה היה מאוד מוזר... כאילו את לוחצת על ההדק בפעם הראשונה ופתאום יש בום כזה והדף.. שייווואווו!@#%!@#$
חלק בכו קצת כי זה באמת קצת מבהיל לירות בנשק עם כדורים חיים וכל זה...
ועוד חלק מגניב (אבל מכאיב) היה שיעור כזה שבו אנחנו לומדים כזה לזחול כזה ולהתגלגל עם הנשק ולעשות מצבי עמידה ושכיבה אבל זה ממש מכאיב כי עם "מתקילים" אותנו ואנחנו צריכים להגיע למצב שכיבה מהר מאוד וזה כואב (בצלעות במיוחד) והזחילה... טוב עד שאת מבינים להתשמש בברכיים כמה בפחות הברכיים מלאות בחבורות בסוף היום.
השיעורים העיוניים היו בסדר.. אני מניחה.. אבל השיעור שיזכר לי תמיד הוא שיעור המ.ק (מכשיר קשר) 77 עם הסמל (הכי מפחיד בעולם) וכאילו הוא הסביר לנו על המ.ק כאשר הוא פועל והוא אומר איך כל אחד יכול לעלות על התדרים... גם האוייב ופתאום המ.ק התחיל לפעול ואנחנו שומעים דבר מוזר מאוד בערבית.. וגם הסמל מסתכל על זה כל כל מוזר ופתאום הוא אומר בדיחה!!!:
"חברה.. נפלנו על התדר של האוייב"
OMMG!! הוא אנושי!!!
טוב אולי לכם זה לא נשמע מצחיק אבל וואייי!!!!!!!
ואחרי זה הוא חזר לעצמו...:S
וגם היה שיעור עם המ"מ על ביטחון מידע ולפני שהוא התחיל לדבר על הנושא הוא שאל שאלה כזו מטומטמת שבאמת אני בשוק שהוא לא ציפה לתשובה מטומטמת ואחרי זה מצא את עצמו מתפקע מצחוק בשיעור XDDD
טוב עכשיו ההשבעה... אני חייבת לומר שטיפה.. טוב לא נלחצתי.. אבל בעיקר התעצבנתי ממנה.. אנחנו אמורים בכלליות להישבע בכך שאנחנו מסכימים להקריב את החיים שלנו למדינה ועם כל הכבוד לה אני לא מסכימה... והאירוניה היא שמחייבים אותנו להישבע..זה כל כך עצבן אותי.
אבל בסוף גיליתי שכולן נשבעות ביחד כך שפשוט את החלק שלא רצוי אמרתי בלי קול P:
אני יודעת אני מטומטמת שאני לוקחת את כל ההשבעה הזאתי ברצינות אבל מה לעשות.
בכל מקרה.. היה זה דיי מרגש כזה... בהתחלה לא בכיתי אבל כשהגעתי למפקדת שלי (שאני מתה עליה) וקיבלתי את התגיות ואת הסיכות היא אמרה לי דברים כל כך נחמדים שאני חיילת מצויינת ושעבדתי קשה ואני דיי התחלתי לדמוע באותו רגע..
כל ההשבעה הזאתי באמת נשמעת מטומטמת אבל זה באמת היה מרגש.
אפילו אלינור המכית חייכה..שזה הדבר הכי מוזר ונדיר שאפשר לראות! XD
בכל מקרה... עכשיו חזרתי הביתה.. והקורס מתחיל רק ביום חמישי אז עד אז אנחנו עושים עבודות רס"ר בשלישות בבה"ד.
וזה בעצם עבודת ג'ובניקיות זמנית שבו כל יום אני חוזרת הביתה.
אולי יהיה לי זמן אפילו לבוא ללהקה.. לכו תדעו!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
