!Nitwit! Blubber! Oddment! and Tweak

למה אני מופתעת בכלל?

חה כמובן. כי למרות שאני הכי פסימית שאני יכולה להיות לאחרונה... בתוך תוכי, בתוך הליבה, אני עדיין בן אדם אופטימי.

For a Pessimist, I'm Pretty Optimistic כמו כפאראמור אומרים...

אני באמת מנסה לחשוב בסוף זה לא יקרה... אני יודעת שזה לא יקרה. כמו תמיד.

אבל בסופו של דבר אני תמיד חושבת שכן ואז כואב לי שמה שצד הפסימי שלי אומר נכון בסופו של דבר.

כמו העיניין עם אבא שלי.

ידעתי שאסור לי להיות אופטימית בקמצוץ האפשרי על הפגישה שלי איתו בדיוק לפני שנה. ידעתי שאסור לי לחשוב שעכשיו כשפגשתי אותו אפשר להתחיל מהתחלה או משו כזה.. איכשהו.

"BIG HAPPY FAMILY"

ייאא רייט. בסופו של דבר שוב בכיתי על איך שהבן זונה הזה נטש אותי עוד פעם. ואז המשיך לשפוך מלח על הפצעים באסמסים הנחמדים שלו.

אני באמת מנסה לא להיות כל כך אופטימית (המעט שנשאר הוא מה שמזיק)

אבל זה קצת קשה לי כשהכל מסובך בעוד מיליון קשרים אחרים.

שכולם קשורים אחד בשני.