!Nitwit! Blubber! Oddment! and Tweak

יופי.

האוטובוס עובר מול העיניים שלי.

התחנה רחוקה.

למה שאני אנסה לתפוס אותו? מה הטעם?

הוא רחוק מידי!

גם ככה אני אראה אותו עובר לי מול הפנים בזמן שהחזה שלי מאיים להתפוצץ בכל רגע.

גם ככה אני אאלץ לחכות לאוטובוס הבא. המאוחר הרבה יותר.

אבל אני עדיין רצה.

בזמן שאני חושבת לעצמי "מטומטמת, למה את רצה?"

למרות שהרגליים שלי בקושי זזות מרוב עייפות.

למרות שאני מרגישה כרגע כאילו עברתי התקף אסטמה.

אני רצה.

כי עדיין יש בי תקווה.