!Nitwit! Blubber! Oddment! and Tweak

נחמד.. היום חופש השני שלקחתי ארי הריתוק המאוד, מאוד (מאוד) ארוך.. התבטל.

זה מעצבן. אבל לסיבה האת צריך לבוא.

חייל מהיחידה שלנו מת מדום לב בגיל 21. פאקינג שיט.

זה פשוט מוזר.

אבל אני לא יכולה עם זה יותר. נמאס לי מלוויות.

הייתי כבר ביותר מידי לוויות בשנים האחרונות. של דוד שלי. סבתא שלי.

ושתיהן היו נוראיות

של דוד שלי הכי.

מהסיבה שהעצב שהתנהל.. הצרחות. השקט במשך שבוע של דוד שמעון על הרצפה. זה לא ישכח לעולם.

וחוויתי את זה היום שוב.

העצב. הבכי. צרחות היבוב בקהל הרב שהגיעה ללוויה.

ואני כחובשת שצוותתי למקום עם האפוד הכבד. שניסיתי להתרחק כמה שיותר מהסצנה. הובאתי בכוח ישר למעגל הפנימי.

ועמדתי שם זקופה בדום למשך כל הטקס עם האפוד על הגב.