לא פחות ולא יותר שלושה הודעות חדשות מהאבא הבן זונה שלי ביום אחד:
3.8.09
1. (זה מה שכתבתי לאמך..)
הכסף מופקד ברגעים אלה. יש לך טענות? את לא מתביישת?
במשך 17 שנה קיבלת כסף כמו שעון. ועכשיו – גם, מההורים הזקנים של בן אדם שעבר ארוע מוחי, ושאינו עובד.
את חסרת מצפון. אני מקווה שביהמ"ש יכריח אותך להחזיר את הכסף. תתכונני.
2. (וגם את זה שלחתי אחרי שהיא כתבה לי:"איזה מסכן!...")
את לא מבינה שאמא שלי צריכה לשלם לך מקצבת הזקנה שלה? כי לי אין כלום??! את לא יכולה להכניס את זה לראשך??!
תתביישי. בושה וחרפה.
3. אני מכתב אותך, כי את לא יכולה להמשיך להיות בת יענה, לדעתי...
תני את הדיעה שלך...
מה אתם חושבים?
אני ואמא נפגשנו היום עם העורך דין בירושלים... זו הייתה חוויה כיפית
חוץ מכל הפרטים שהוא רצה לדעת הוא אמר שכנראה, סביר להניח, שיקראו לו להעיד... והשופט עו העו"ד של הבן זונה ישאלו אותי שאלות לא נוחות בניסיון להוציא אותי כ"בת רעה ומורדנית שלא זכאית לכספי מזונות ושבכלל לא רצתה בקשר".. יא רייט.
לא לדבר שיכול להיות שהעו"ד הבן זונה יוצא את הלכלוכים שאמא שלי לא מוכנה לספר לי עד היום.
עוד חודש עד למשפט
החיים הטובים.
אני ממש "חיה" אותם.