מסיבה לא ברורה עדיין ולא זכור לי בגרוש... שמרתי את הפוסט הקודם על המחשב...
ואיכשהו.. בצורה לא חטטנית.. אמא שלי מצאה את זה.
נייס
ועל העיניין עם יורם היא יודעת.. על העיניין איתה היא יודעת (למרות שהיא דורשת שנדבר... למרות שידברנו-היא דיברה-על זה אתמול, שיחה מלבבת)
אבל על העיניין השלישי היא לא יודעת... ואני אישית עדיין לא מוכנה לספר לה.
והיא שונאת את זה שיש דברים שאני לא מספרת או מדברת איתה עליהם, והיא אפילו נעלבת מזה כהוגן. מה שגורם לי להרגיש עוד יותר רע.
אנחנו אחרי בנות גילמור, האם והבת המדהימות.
אבל אפילו היא אמורה לזכור שלקראת סוף העונה יש דברים שרורי לא מספרת לאמא שלה. ומה לעשות שאני לא אדבר איתה על כל מה שאני מרגישה.
חוץ מהעניין השלישי... אני מנסה לחסוך ממנה דברים שיגרמו לה להיות יותר מדוכאת.
כמו... שאני באמת באמת פגועה מכל העיניין הזה עם יורם.. למרות שאני מתנהגת כאילו אני לא שמה את הזין שאין לי
כמו..שאת זה היא כבר יודעת אבל אני לא הולכת לאמת לה את הדברים... שאני לא יכולה להיות בבית? נמאס לי מזה או שהיא מדוכאת או שהיא עצבנית עליי בלי סיבה בגלל שהיא מדוכאת.
או העובדה שאני התחלתי לשתות אלכוהול לא בגלל שהתבגרתי וסתם נמאס לי מעקרונות..אלא בגלל רצון להרגיש במציאות את מה שאני מריגשה דיילי
זה לא דברים שאמא מדוכאת צריכה לדעת ולשמוע.
או בשבילי לומר לאמא המדוכאת.
ושוב, אני לא יכולה לדבר עם אמא עליה, אני יודעת שהיא תקבל את זה, אין דום בעיה. אני פשוט לא מוכנה, זה לא הזמן המתאים בשביל זה.
בקיצר. תסכול.
מישו רוצה לשתות?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
