אז סיימתי לראות עם אמא שלי עכשיו את הפרק הרביעי בעונה החדשה של האנטומיה של גריי
(*אזהרת ספויילר קטן למי שאכפת*)
ה"אבא" של מרדית' (אק"א האבא הביולוגי שהוא בתכלס - האבא שלי בלי כל הרקע המשפחתי) אז מתגלה אצלו שחמת והוא צריך השתלת כבד או שהוא ימות.
אחותה למחצה של מרדית', לקסי, מציעה ישר להיבדק להשתלה כי הוועדה לא תתן לו כבד כי הוא לא פיכח אלכוהול יותר משנה אך מתגלה כלא מתאימה.
מה שמשאיר למרדית' מחשבה, מה יקרה לאבא של לקסי?
בתכלס זה לא מעניין אותה, הוא לא באמת אבא שלה והוא אף פעם לא יהיה ולכן היא לא מרגישה את מעט הצורך בלעזור לו, היא אפילו קיוותה שהוא ימות.
בסוף לקסי בנאום משכנע מאוד אומרת לה שנכון, הוא לא באמת האבא של מרדית' אלא אבא שלה, לקסי, ולכן היא מבקשת מאחותה שתעזור לה ולהציל את אבא שלה.
מרדית' עושה את הניתוח....הפי אנדינג היהיהי.
אבל לא בשביל זה אני כותבת פה היום.
הפרק הזה גרם לי לחשוב.
מה יקרה עם פתאום לאדיוט הזה שיצר אותי יקרה משו בסגנון? משו סופני כזה שזקוק לי?
מה אני אעשה?
אני בדוגרי ישר חושבת כמו מרדית', הבן זונה הזה עשה לי מספיק רק בחיים - במיוחד מאז גיל 18.
הוא לא אבא שלי, הוא סתם איזה זר שלאמא שלי היה סטוץ איתו, אני לא חייבת לו כלום, לא יזיז לי אם הוא ימות,
זו מחשבה נוראית אבל ככה אני חושבת.
אבל אז עולה על דעתי בקשר לכל העיניין הזה עם לקסי, אין לי אחים וכל החרא הזה.
אבל לו יש, יש לו אמא ואבא
מה אני אעשה כאשר םה יגיעו אליי ויבקשו ממני את הדבר?
ואני יכולה לומר לכם באמת שאני לא יודעת, אני לא יודעת אם אני אהיה ביץ' ואומר להם ללכת לעזאזל (במיוחד לאמא שלו שהתייחסה אליי בדיוק כמוהו) או שאני אעשה את המעשה הזה.
אני באמת שלא יודעת.
וזה עוד חומר למחשבה שישאיר אותי ערה בלילה.
סתם רציתי לשתף
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
