!Nitwit! Blubber! Oddment! and Tweak

ממעבר מיום ליום.

מטיול יחידה שהיה אמור להיות בפסגת החרמון ועבר לביצה של חמת גדר.

מהחלטה סופית לא להיפגש עם אבא שלי ולתת לפשרה לעבור בשקט.

מלילה חסר שינה לאחר.

הזמן עובר.

והסופ"ש בפתח, ואני מגיעה למצב שבו אני רוצה שהוא יגיע (ניסיון נכשל נוסף לישון נורמלי) ומצד שני אני לא רוצה שהוא יגיע, לא רוצה לצאת.

ואני רק רוצה להיעלם מתחת למיטה.

ואני רק רוצה להעלים תמונות ופלאשים מהראש שלי.

ואני רק רוצה להשתכר.

ואני לא יכולה להשתכר.

כי אין כסף,

ושוב צריך להביא לאמא כסף מהחשבון שלי כדי לשלם את השכר דירה.

היא קיבלה עבודה.

עד כמה שאני שמחה בשבילה שזה סוף סוף קרה, אני לא לגמרי שמחה.

ניתקעה בי הפסימיות.

אני צריכה שיעבור הזמן ולראות איך זה יצא קודם, לא לפתח בי תקוות.

לראות איך אמא תחזור הביתה מהעבודה, אם תחזור עצבנית או מדוכאת.

אני מתרגלת לכל העיניין הזה, שוב ושוב ושוב...

וזה לא הרגל שצריך להתרגל אליו.

יש גבול כמה אפשר להחביא ולשקר.

מטרה חדשה: למצוא קללות חדשות ועסיסיות שאני אוכל להשתמש בהן.

המילה "זבל" לא בדיוק מספקת אותי.