אז חשבתי שלקחתי צעד אחד קדימה, לכיוון הטוב.
אפשר לומר שהייתי גאה בעצמי.
אבל אני לא מוכנה.
אני לא מוכנה צעד הזה.
זה כמו לעמוד על צוק ולהחליט אם לקחת את הצעד ולקפוץ למים, ואז להחליט שיש לך פחד גבהים ואת הולכת אחורה, הרחק מהקצה.
ניסיתי לעבור את זה מהר מידי ועכשיו אני מתנשמת מהפעולה
אני חוזרת אחורה למצב שהיה קודם, רק אולי עם שיפור קטן.
בינתיים אני איכשהו מרוצה מאיפה שאני.
Knew where I was going when you left the room
I wanna crash
I wanna fall
I wanna be somewhere in the middle.
Somewhere in the middle
something
It's better than nothing
I just need a little
I just need a little cuz I
Don't wanna be nowhere
But somethings makin' me go there
Somewhere in the middle
עדכון:
טוב.. התעלפות זו באמת לא חוויה שאני מתכוונת לחזור עליה שוב
עבדתי על פיסול עץ... ואיכשהו הסכין הגיע לשורש כף היד שמאל שלי...
אני אומרת "שיט.", טוב גי זה כאב וגם חשבתי "פקינג שיט.. שוב?"
אבל בכל מקרה כנראה לא שתיתי או לא יודעת מה כי כשהגעתי לשירותים נפלה עליי חתיכת בחילה והתחלתי לראות שחור.
עכשיו זה קרה לי כבר פעם.. אז לא התלהבתי מזה... אז חשבתי טוב אני אשב וזה יעבור.
ואז שנייה אחרי זה אני מוצאת את עצמי על הרצפה עם הגב על הקיר כשכל העולם מסתובב מולי ואני לא יכולה לזוז.. עד שהכל התייצב.
זו חוויה מאוד מלחיצה...
והיד שלי כואבת מאוד עכשיו...
:S
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
