טוב הקורס הפסיכומטרי שלי מתחיל רשמית בעוד שבוע (6 ימים)
וזה שעכשיו יש לי בקושי זמן לעידכון, אז חשבתי לקרוא לזה עדכון אחרון לאיזה חודשיים אולי.. נראה איך יצא
אם מדברים על הפסיכומטרי אז הייתה לי שיחה אישית עם המדריכה, קוראים לה רז והיא נראת ממש נחמדה, לומדת רפואה אז נחמד שיש את העיניין המשותף של רפואה.. רק שהיא לא הצליחה לעודד אותי כל כך בעיניין של "עבודה-לימודים"
היא אמרה תראי צריך ללמוד כל יום איזה 6 שעות, תקחי את זה בחשבון, הרבה אנשים חשבו שזה יהיה קל אבל אחרי שיעור שלישי שהשיעורים מצטברים ממש לא... האאא!!!! >< למה לא לעודד אותי גם? לא עזרת, רק הלחצת אותי עוד יותר.... 
העבודה בסדר... מעייפת, חוזרת כמעט כל משמרת עם רגליים נפוחות וכואבות.. ותחושה של סדק (של העור) בקשת כף הרגל..
אבל זה סביר להניח רק מכיוון שהנעליים שאני לובשת הן נעליי ספורט בלאי 80 שקל שקניתי לפני שלוש שנים ללהקה... בקיצר לא נעליים טובות
אז הלכתי אתמול עם אמא לקנות ילקוט לפסיכומטרי, קניתי אחד ממש יפה, שיהיה לי כבר, ב120שקל אחרי שגרמנו למוכר להוריד מ150 
ואז קניתי גם נעליים שיהיו לי לעבודה אבל אם אני כבר מבזבזת כסף על נעליים יותר איכותיות ממה שיש לי אז שלא יהיו רק לעבודה אלא גם ליציאות...
אז קניתי נעליים יפות, ונוחות כרגע, יותר מהנעליים הקודמות בכל אופן.. אבל צריך לקחת אותן לעבודה כדי להיות בטוחות
חוצמזה אני מתחילה כבר להתייאש מכל העיניין הזה, אני מתחילה להיות כל כך עייפה כל הזמן ואין לי פאקינג כוח.. איך אני אשרוד את זה עם חיים?
אז דיברתי במקרה עם דידוש והיא אמרה לי מן מערכת שעות כזאתי..
אז 8 שעות זה כל משמרת ואת צריכה ללמוד 6 שעות? אז נותרו לך עוד שעתיים לזמן חופשי לראות סרט או משו...
נכון היא צודקת, כמו תמיד, אבל זה לא ישנה את העובדה שאני מותשת לגמריי...ומוצאת את עצמי אדישה לגמריי ועצבנית כי אני מתגעגעת לכולם אבל אין לי את הזמן לראות אותם ערנית ושמחה בלי אחרי זה להתחרט על הזמן שביזבזתי בזמן שיכולתי ללמוד...
עדיין לא מצאנו דירה, אמא יושבת על האינרנט שעות באתרים לחיפוש דירות ואם היא מוצאת משו לעיתים נדירות אז אנחנו יוצאות לראות
בינתיים זה היה רק שניים. אחד יצא קטן ולא נוח, השני יצא מושלם באמת שהתלהבנו - רק חבל שזה 2600 שכר דירה והוא לא מוכן להוציא את הארונות קיר שלו.
ואם אמא מוצאת משו זה בהדר, אני לא מתכננת לעבור להדר, אני לא כל כך בוטחת בשכונה הזאתי.
וכמובן שנווה שאנן בשבילי עכשיו זה כמעט חור מבחינת נסיעות, במיוחד בסופשים (כשאין אוטו - זה כן)
מנסה למצוא באיזור דרך צרפת, שפרינצק וכד', הבעיה היא שרוב המקומות הן דרך תיווך, ולזה אנחנו לא הולכים כי אז זה תשלום של עוד כמה אלפים רק למתוך.
גרר... אז החיפוש עדיין הולך...
בינתיים תהנו משיר רקע חדש, מה שעובר לי בראש עכשיו-
oh, star של פראמור. מילים ברשימות.
"Everything's Just Wonderful"
Oh Jesus Christ almighty,
Do I feel alright? No not slightly,
I wanna get a flat I know I can't afford it,
It's just the bureaucrats who won't give me a mortgage,
...
Oh well I guess I mustn't grumble,
I suppose that's just the way the cookie crumbles.
Oh yes, I'm fine,
Everything's just wonderful,
I'm having the time of my life.
Don't you want something else,
Something new, than what we've got here,
And don't you feel it's all the same,
Some sick game and it's not insincere,
I wish I could change the ways of the world,
Make it a nice place
Until that day, I guess we stay,
Doing what we do
Screwing who we screw
Why can't I sleep at night,
Don't say it's gonna be alright,
I wanna be able to eat spaghetti bolognaise,
and not feel bad about it for days and days and days.
...
Oh well I guess I mustn't grumble,
I suppose that's just the way the cookie crumbles
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
