-טוב בתכלס זה היה אמור להיות עדכון פשוט וקטן.
שרדנו את השריפה פה בחיפה, אני תודה לאל לא היתי בשום מוקד אש, אבל זה לא הוריד מהלחץ ומהצער למשפחות שאיבדו את קרוביהם.
אני עייפה
הפסיכומטרי סביר
העבודה סביר
אני אוהבת לייסר את עצמי במצבים מסויימים...מי שכבר יודע יודע
יש אנשים מסויימים שצריכים מכות או סטירות התעוררות.. מי יודע למה למי יודע
שטויות מוכרות כאלה.
אהה כן ואמא התחילה לעבוד
במוקד עזרה טלפונית של הוט, רק שקודם כל צריך לעבור לימודים, כמובן.
אבל כמובן שהחיים חייבים להיות מורכבים וחרא יותר כך ש...
הלימודים היו יותר מידי קשים לאמא כי: 1. מבחינה תיאורטית היא מבינה הכל אבל היו נוסחאות ודברים שהיו לה קשה מידי
2. היא לא למדה שום דבר כבר 20 שנה, אז כל העיניין היה לה קשה מאוד.
אז בעדכון אחר, אמא חזרה לא לעבוד ואני המפרנסת היחידה בבית, שהורגת את עצמה טיפה טיפה כל יום במעבר בין עבודה ללימודים לפסיכו ולדאגות וייסורים אחרים.
אני פאקינג מרזה, מאוד. ירדתי משו כמו 4 קילו בשבועות האחרונים.
ולשאלה הברורה - לא, אני לא מורעבת, אני אוכלת אוכל רב בעבודה ובבית...
לא שאני מתלוננת בצורה כלשהי, אני שמחה להוריד של שלל הצבא שצמח לי בבטן ובתחת... אבל מסתבר שזה מדאיג "אנשים" ועוד שנייה הם יכניסו אותי למוסד... אז בדבר הזה, לפחות, לא לדאוג.
מה שכן, עכשיו אמא ממש מתפרקת לי מול העיניים, והיא ממש אומרת לי את זה בפרצוף.
גם כל הדיכאון שהיא נאלצה לעזוב את העבודה כי היא לא הצליחה בו... כל הדברים בבית מתפרקים לה
והבעל בית המטומטם מנסה לנחם בצורה מטומטמת ואומר "טוב גם ככה את נפטרת מהדירה..."
וזה מטומטם כי למה נראה לך שבמצב הזה אנחנו עוד נמצא דירה עד ינואר??? לא נראה לי.
פאק יו אנחנו נעבור עד יוני.
בכל מקרה היא מתפרקת ואשקרא אמרה בבכי שהיא רוצה את אבי (אח שלה,דוד שלי, שנהרג לפני 5 שנים)
בקיצר פאק.
עכשיו אני צריכה לחשוב על דרך להרגיע את המצב רוח של אמא, לשפר אותו, אין לי שום רעיונות.
ועל כל החרא שבעולם... מי החליט לשלוח לי הודעה באמצע שום מקום?!
כן! יורם, אבא השנה שקר כלשהו
"רוצה לדבר?... יורם"
WTF? אתה רציני? אחרי כל הודעות הנאצה ששלחת לי, וכל הדברים. 
אתה עכשיו רוצה לחפר ולדבר איתי?
מצטערת. אצלי לא מגיעים לפעם שלישית גלידה.
הייתי רוצה לסיים את הפוסט הזה באופטימית ולומר שאני חזקה ואני אשרוד את זה ואחטוף את כל הסטירות בדרך כי זה מחשל אבל את האמת שאני מוצאת את עצמי רואה את כל הדברים האלה ואני אדישה... כאילו ברור שזה יקרה.
צריך למצוא דרך לתקן את זה.
וטוב.. עוד פוסט דיכאון נגמר לו. לפחות יורד גשם.
סליחה לכולם! שיהיה לכם יום קל וכיפי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
