!Nitwit! Blubber! Oddment! and Tweak

אני יושבת בסלון ורואה טלוויזיה וכן, פתאום אני שמה לב שאני מדברת עם עצמי המון!

אמא שלי בעבודה עד מאוחר ואני חוזרת הביתה או קמה "בבוקר", לבית ריק. נכון שיש שתי חתולות אבל הבית ריק.

ריק.

ואז אני רואה טלוויזיה או פאקינג משהו אחר ואני פשוט מדברת עם עצמי.. כאילו מה אני חושבת.

אני שונאת את זה.

הרי אני יודעת כבר מה אני חושבת אבל אני פשוט מדברת עם עצמי על מה שאני חושבת כמו מטומטמת כי אין לי עם מי לדבר.

עם חברים אי אפשר לדבר על סתם דברים כל הזמן.

כאילו לראות טלוויזיה כל הזמן זה מטומטם אבל אני אוהבת לראות עם אחרים כי אז אני מדברת איתם וכיף לי.

כל השנים האלה שאני חוזרת לבית ריק כל הזמן זה ממש משפיע עלי.. ומירוב שאני לבד ואין לי עם מי לדבר אני מדברת עם עצמי.

עכשיו באמת שמתי לב.

אני לבד

לבד.

אני באמת צריכה מישהו...

מישהו שיתן לי אהבה מאהבה.

מישהו שאני באמת אדבר איתו שלוש שעות בפלאפון ולא שלוש דקות.

מישהו שיגרום לי להפסיק להרגיש לבד.