העובדה שאני בת 18, שלא מובן אצלי מאליו בכלל, העביר אותי לעובדה שאין לי שום ניסיון בכל מה שקשור למילה אהבה או אפילו סטוץ'.
עד כמה שזה נשמע טיפשי אבל אני באמת מאמינה בניצוץ הנסתר הזה בעיניים או בסומק הזה בלחיים שלא היה קודם.
באמת, אני מרגישה שהבטחון העצמי שלי עלה גבהים בשנים האחרונות, וכאשר אני לא מרכיבה משקפיים אלא עדשות מגע אני אשקרא מאמינה שאולי אני באמת סקסית ויפה אבל אז אני נזכרת בעובדה הקטנה הזאת שנמצאת בפרטים האישיים שלי ואני תוהה כל מיני דברים:
יש בי משהו שגורם לבנים לדחות אותי או לא להתקרב אליי? משהו בהתנהגות שלי? בהיפרקטיביות שלי? בעובדה שאולי בלי שאני שמה לב אני מרימה את הקול?
או שאולי אני לא באמת סקסית כמו שאני חושבת... אולי הפנים שלי הם זבל מהלך ורק הביטחון שלי משלה אותי
או העובדה שאני חייבת ללכת למועדונים, מה שאני לא רוצה לעשות, רק כדי שאיזה מישהו ישים לב שאני קיימת.
אני יודעת שבתגובות פה יכתבו "את כן זה ואת לא זה" ואני בטוחה שהחברים שלי יתכוונו לזה ואני יודעת שזה לא באמת יספק אותי. ואני לא יודעת למה.
ואני רוצה את זה עכשיו. אני רוצה את החוויה הזאת בזמן שאני ב"היי של ביצפר" ולא כאשר אני עוברת לצבא ולחיים האמיתיים.
אני רוציתי לכתוב בפוסט הזה איך היה לי כיך אתמול בהופעת לייב שלנו ובאפטרפארטי הגיי בגרג... ואיך שאני אוהבת את החברים שלי. אבל קשה כשיש לך כל כך הרבה לחשוב ואז בסוף את חופרת על משהו שאת כבר מרגישה במקום משהו שמח.
אני.. אווף... נמאס לי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
