לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

!Nitwit! Blubber! Oddment! and Tweak


For a Pessimist, I'm Pretty Optimistic

Avatarכינוי: 

בת: 34

תמונה



מצב רוח כרגע:



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ינואר 2012    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031    




הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: life itself. לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

התחילה שנה חדשה אז אולי כדאי לעדכן?


כן שנה טובה לכולם!! התחלנו את השנה האחרונה בחיים שלנו! חחחחחחח גם כן סוף העולם...

אבל אחרי הכל שנה חדשה... אז נראלי שהגיע הזמן לעדכן קצת את השבועות האחרונים של 2011 שלקח לי זמן לעדכן.

 

אז לעיניין הכי חדש ומשמעותי...

החלטתי סוף סוף (סוף סוף! סוף סוף!) מה אני הולכת ללמוד.

תם תם תם!~ כן מתח באוויר!

 

אז החלטתי ללמוד ריפוי בעיסוק.  (ולא אנשים - זה לא פשוט פיזיותרפיה)

בתכלס חשבתי על זה לפני הרבה זמן אבל לא באמת בדקתי על זה...

ואחרי שעדי הכריחה אותי לעשות מבחן התאמה כזה ביורם לימודים (שחוץ מריפוי בעיסוק.. אמר לי שאני יכולה להיות מורה לריקוד.. חח יאא רייט!) בדקתי על זה יותר.. והתעניינתי בזה הרבה יותר.

רק כמובן.. החיים האירוניים. בדיוק כמו שחשבתי שיקרה.

סוף סוף כשהחלטתי מה אני רוצה ללמוד... מה שהחלטתי שאני רוצה.. דורש פסיכומטרי גבוה יותר... מינימום 680, נעגל את זה ל700? כשקיבלתי בפסיכו הראשון 625... החיים חרא כי מזה אומר? צריך שוב קורס פסיכומטרי.

 

עכשיו זה אומר רק בעיות...
כי החלטתי שאני לא הולכת לעשות לעצמי את מה שעשיתי קודם - אני לא הולכת לעבוד בזמן הפסיכומטרי.

העבודה הזאתי התישה אותי פיזית ומעל הכל נפשית ואין לי מושג איך הגעתי לציון הזה.

מה שמביא אותנו לסוגייה של החיים שלי - כסף.  כי רציתי לחזור לקידום... היה לי שם טוב ומעולה... אבל הם יקרים...
בהכי קיצור שאפשר... קיבלתי חריגה, שוב. יותר מהפעם הקודמת כי זה פעם שנייה..
דוד שלי שוב עוזר לי קצת... אבל זה עדיין משארים לי יותר מ2000 שקל לשלם.

 

אז אני כרגע בתהליכים של קבלת אבטלה.. גם כן כיף חיים... אבל אין ברירה כשמידי פעם את צריכה לתת צ'ק לאמא שתשלם חשבונות.

אז בינתיים אני סתם חוזרת על מילים פסיכומטריות (מטומטמות... אוויליות... מפגרות!!!) עד שהקורס שלי מתחיל עוד איזה שבועיים...
אז וואלה אני מאחלת לעצמי הצלחה.

 

"Words are just words
They get in my way
I can never say what I wanna say
Who will understand it anyway?
It's just a waste
"

 



על עוד דברים חדשים.

הגזר דין של הנהג אוטובוס הבן זונה של קו 361 שהיה אחראי על המוות של אינה יהיה ב23.1...
הייתי כבר בדיון גזר הדין. המשפחות של ההרוגים שהגיעו דיברו... אני זוכרת שאמא של אינה אמרה "זה לא חתול על הכביש.. איך אפשר לא לשים לב למשאית?" ..
המשפחה של הבן זונה דיברו..כמובן שלפני כל אחד מהם הסתובב אלינו ואמר 'אני יודע כמה קשה לכם ואני מצטער מאוד.. הוא דרוזי טוב.. שירת בצבא.. מג"ב, צל"ש בלהבלה פקהפקהפקה'.

עם כל הכבוד.. מצידי הוא יכול להיות ראש הממשלה. זה לא משנה את העובדה שכמו אידיוט הוא לא התסכל על הכביש.

מה שהם אמרו עצבן את אמא שלי רצח עד שברגע האחרון היא החליטה לומר דברים, והגיבה על השטויות שהם אמרו - מעולם לא הייתי יותר גאה באמא שלי...

 

העו"ד שלנו כמובן ביקש גזר דין מצטבר. אחרי הכל 5 אנשים נהרגו. אבל בתכלס הוא אמר לנו שהוא מצפה ל3-5 שנים. איזה פאקינג בולשיט.... בית המשפט אומר בעצם לעולם "תעלו שיכורים או מסוממים או פשוט תנהגו כמו אידיוטים.. ותהרגו אנשים - ותצאו מהכלא צ'יק צ'ק.. אז מה אכפת לכם?"

 

עולם מטומטם.


 

חוץ מכל 'האקשן' לכאורה שיש לי בחיים לאחרונה.. החיים בתכלס כרגיל משעממים וחסרי טעם לחלוטין.

אני עדיין אבודה.

עדיין מרגישה תקועה.

עדיין לא באמת מתגברת.

והרצון עכשיו לחפש אהבה ולעבור הלאה קצת עומדת במכשול (כרגיל.. ) בגלל 3 החודשים הקרובים של מערכת יחסים אינטנסיבית עם פסיכו פסיכי.

 

עד שעשיתי שינוי שדברים קטנים..כמו ללכת לחדר כושר.. או באמת להחליט מה אני רוצה ללמוד..
השינויים הגדולים שאני רוצה בחיים שלך עדיין לא נמצאים באופק.

 

"It's gonna take a long time to love
It's gonna take a lot to hold on
It's gonna be a long way to happy, yeah"

ובטון הזה נסיים בכמה שירים.. מה יכול לפרש הרגשה יותר טוב ממוזיקה?


"Thought that I was strong
I know the words I need to say
Frozen in my place
I let the moment slip away

I've been screaming on the inside
And I know you feel the pain
Can you hear me?"

 

היא כותבת פשוט,אבל כל מילה בול פגיעה

"Oh well I guess I mustn't grumble,
I suppose that's just the way the cookie crumbles.

Oh yes, I'm fine,
Everything's just wonderful,
I'm having the time of my life."

 

"איך בשם שמיים, איך כל זה נגמר
ואיך אנ'לא נקשר בינתיים
בשנת אלפיים, אני מיותר, כל יום אותו דבר
אין לי שום כיוון, אני שוכב ערום עטוף ברחמים
אלוהים, שעות.
ויש לפעמים
עוברים כל הלילות , כל הימים."

 

 

נכתב על ידי , 1/1/2012 22:51   בקטגוריות פסימי, פסיכומטרי, life itself  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



תקופה, שירים חדשים והתחלה חדשה. אמן!


עוד מעט תקופה מייאשת ביותר הולכת לטוס מהחיים של כוחותנו.

ממחר זהו השבוע האחרון שלי למועדפת!!!  קולולולולולולולוווווווווווווווווווו

טוב בתכלס מחר זה היום האחרון אבל אני נשארת עד יום חמישי רק ליתר בטחון.

  

זהו השבוע הזה מזה הולך לעבור לי בהרגשה ענקית של FUCK IT

כי לא משנה כמה השבוע הזה הולך להיות חרא. ומיאש. והמון אנשים. ואיחסה

זהו! כי עוד מעט נגמר. ואני טסה!

לאיפה?

הרחק משם!

  

את הסיום מועדפת אני הולכת לחגוג יום לפני באמצעות כרטיסים (שהוזמנו שבוע לפני חיחי פריקית שכמותי) לסרט האחרון בהחלט של הארי פוטר! (להחניק דמעה). חסר ליוצרי הסרט אם הן יעצבנו אותי יותר מידי! חח

 

אחרי זה יש לי שבועיים חופש כזה לעצמי. אנוח. ובעיקר אנוח. אבלה עם חברים, אצייר קצת. אהה כן - ואנוח. 

ואז 5 ימים של מילואים! WOO WOO.. הכשרה קרבית ל03 ברבאק מתוקף תפקידי שיהיה בחילוץ והצלה

כן.. מילואים מלאי רבאק שבו סביר להניח שאני אסחב נשק שיותר גדול ממני XD

נקווה שיצא בכיף.

ואחרי זה? טוב החיים ארוכים מעוד עד אז. קודם נסיים את השבוע הזה.(שיעבור מהר. אמן~) 


החיים חוצמזה.. בלי שיפור מיוחד. או בכלל.

 

את האמת, אני מקווה ביותר שהמצב רוח ישתפר עוד שבוע. כי אני בעיקר מאשימה את זה בעבודה הזאתי(או לפחות ככה אני מקווה)..ואז אני אוכל לעשות את כל הדברים שרציתי לעשות. אבל לא יכולתי כי לא היה לי זמן. או שפשוט הייתי מותשת מהתחת כדי לעשות אותם.

  

ירדתי במשקל כבר לא קצת, הודות לדייטה נכונה וכושר. אבל בגלל ההתשה הענקית שעושים לנו בעבודה לא עשיתי כושר כבר כמה שבועות. אז אני יודעת שזה אנורקסי מצידי לומר שאני מרגישה שמנה, אבל זה במצב כרגע.. עוד שבוע יעבור.

 

גם כן. חשבתי המון המון המון זמן (כשמדוכאים ולא ישנים בלילה - זה היתרון/חסרון בכך).

על עניין סטוץ עם מישי.

נשמע שטחי משו, אני יודעת. אבל משו בי אומר לי שאולי זה הצעד שאני צריכה לעשות כדי סופית להתחיל התחלה חדשה של חיים בלי "תקיעות".בלי שמשו מחזיק אותך.אני מניחה שהמבין, לצערו, יבין.

יש את הבן אדם המתאים לזה.רק שכמו שאמרתי בתחילת הפוסט, אין לי זמן וכוח. אז בתקווה שזה יבוצע ביחד עם רשימת שאר הדברים שאני אוכל לעשות משבוע הבא.


 

ולסיום. בזמן האחרון אני מניחה שהיה לי מספיק מצב רוח, כדי לכתוב שירים. ויצא לא קצת.

אז מכיוון שלא יצא לי לכתוב פוסט הרבה זמן. אני אפוצץ הכל פה עכשיו.
אשמח לשמוע את דעתכם...ואנא. זכויות יוצרים.

 

  

Take my hand"/ Yarden.M"

Look at me
can't you see
There's no fear.

Take my hand
see it's true and,
recognize the feeling
so far deep in you.

Say nothing
its o.k.
I feel it too,
but so much longer
than any of us
ever knew.

Don't be worried
just be free.
Take my hand and,
come with me.
 

"Neverland"/ Yarden.M

Neverland turned into dust
and the sky is underground
it is the way it is when you're feeling down.

 

I want to dig a hole
the child said to me

throw away all the butterflies that were ones free

bury them, and throw away the key.

 

 

"Wash away my heart"/ Yarden.M

Pour water on my heart.
Wash away all the bitterness in my veins,
wash it clean.

Inject fog into my brain.
Make all of my thoughts numb, asleep
and shove them deep,
deep in my head.


You see,
I don't wanna feel anything, anymore
not sadness nor pain
and I'm done waiting for love to rescue me.
Make me feel nothing,
and I'll be happy.


Pour water on my heart,
make it clean.
Clean the traces of wounds and scars,
the ones that stopped satisfying me.


You see,
I don't wanna feel anything, no more
not bitterness nor anger
I'm done waiting for this love to rescue me.
Make me feel nothing,
and I'll be content


Pour water on my heart,
make it cold clean.
Then walk away,
and let me be.


You see, my darling,
I don't wanna feel anything to you, anymore
not love, no touch
I'm done waiting for you to love me.
All I need from you
is to wash away my heart.

נכתב על ידי , 11/7/2011 00:06   בקטגוריות עבודה, סיפרותי, אומנותי, life itself  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



קטעים,שינויים ובזמנים כה קצרים.


ואוו כשחושבים על הכל עבר רק איזה בקושי שבועיים והרבה עבר. ובעוד שבוע וקצת הוא הולך להשתנות שוב.
אבל אני מקדימה את עצמי.

 

החג הזה שאנחנו קוראים לו פורים עבר עליי יותר כמו סדרה של מסיבות ויציאות יום אחרי יום, מאשר היום היחיד בשנה שבו פשוט התחפשתי ולא עשיתי משו מעבר (כן אני מודעת לעובדה שהייתי חנונית רצינית בתיכון.כשאני מסתכלת אחורה.. who knew?!).

המצב הזה יצא ,אני מניחה, כאשר קיבלתי חמישי-ראשון כולל חופש מהעבודה, וזה כי פשוט לא היו הרבה אנשים במלון.

 

ביום חמישי יצאתי למסיבה בסינקופה שהיא הייתה חצי יום פטריק קדוש וחצי פורים.. תלוי באיזה קומה את חח.

ויש לציין שבשביל יום "רגיל" לחלוטין (הכוונה, מסיבה סטרייטית לפי מה שידוע), כמות הלסביות בסינקופה הייתה מדהימה. רק שאו שהן היו בוצ'ות מידי בשבילי, או פשוט תפוסות... iiishhh =.='

אבל מצאתי דרך להנות  התפרצנו למסיבה למעלה (מסיבה סגורה עלאק) ופשוט רקדנו עד שפשוט אמרו לנו ללכת חחח. 

ויצאתי עם עט ונזר של יום פטריק קדוש ממש חמוד!!

 

ביום שישי כבר יצאתי למסיבת רגאיי תחפושות.

עכשיו לצאת עם חברים שלי זה תמיד כיף, אבל לא בטוח שאני אחזור למסיבות רגאיי עוד פעם.. הם פשוט.. יותר מידי.. תזוזה לשני הצדדים מבחינתי וזהו.. אבל עדיין היה כיף!ושובב P:


יום שבת יצאתי לי ברוגע עם חברים לפאב.. אבל עדיין היה כיף לראות פנים שלא ראיתי הרבה זמן.. כמו חברה שהיא סטודנטית לרפואה עכשיו.
ביום ראשון נחתי (פיו אחרי סופש כזה איך לא?) וביום שני אחרי עבודה שוב יצאתי! ממש החיים הטובים חח

טוב בתכלס היה יומולדת לידיד מהעבודה והיה כיף.. אכלתי סושי!~ .. אחרי זה נטשתי אותם כדי לפגוש חברים בפאב השכן.. אליו אחרי זה כולם הצטרפו והייתה חגיגת ריקודים כיפית במיוחד באמצע הבר.

רק אני דיי חושבת שעלינו למלצריות על העצביםהיהי

בשביל חנונית כמוני, כמות היציאות שעשיתי ברצף יום אחרי יום הייתה מדהימה בשבילי.

אם היו מראים לאני מהתיכון קטעים מהסופש הזה.. הייתי מתעפלת חחחח


טוב זה היה החלק הקליל של הפוסט שלנו. הדברים נעשים טיפלה רציניים יותר ככל שממשיכים לקרוא

(כמה דרמתי גרמתי לזה להישמע...)


 

ככל שידוע לרוב. אני ואמא מחפשות כבר הרבה זמן דירה כי לצערנו הרב מאוד אנחנו נאלצות לעבור מדירתנו הנוכחית כדי שבעלי הדירה יוכלו להיכנס.

8 וחצי שנים חברה לא הולך ברגל. נקשרתי לבית, לאיזור, לנוחות.

אבל בכל מקרה, חיפשנו ולא מצאנו דירה מספיק נורמלית, מספיק גדולה לחפצים שלנו ושהשכירות לא תגרום לאמא התקף לב כל חודש.

והלחץ של אמא שלי רק גבר. ואיתו הכאב ראש שלי.

 

אבל הדברים השתנו להם לפני כ4 ימים שהסתכלנו על דירה בנווה שאנן.

וכן חברה. אני חוזרת לשכונה שבה גרתי 3 שנים לפני הדירה הנוכחית.

מצאנו דירה, מספיק גדולה 85 מטר, שכונה טובה, דירה טובה ורק 2100 ש"ח.

דיי ברור שקפצנו על הדירה.

ואם אמא שלי לא לקחה לי את הכבל של הפלאפון הייתי מראה לכם תמונות של הדירה.. אבל אין טעם לחפש את זה עכשיו

היום אמא חתמה על החוזה. נשאר עוד לעשות טיפונת תיקונים אבל בתכלס הדירה שלנו יום חמישי.

יום שישי אנחנו הולכות לנקות את הדירה ומתישו שבוע הבא, לפחות ככה מתוכנן, אנחנו עוברות דירה.

 

טוב.

אני לא הולכת לקפוץ פה ולשמח או לשים סמיילי שמח אנארף..

אני לא מתלהבת מהמעבר דירה הזה בכלל.. אני מרגישה שאני מתרחקת ממקום ממש מוכר

כאילו אני מתרחקת מחבר ממש טוב שאני לא אראה לעולם.

לא לדבר שכמעט כל אחד מהחברים שלי אמר דבר אחד על הדירה הזאת- "רחוק"... תודה על המלח =.='

 

אני אוהבת את הדירה שלנו. היא הייתה הבית האמיתי הראשון בשבילי כי כילדה לא שמתי לב להבדל.

צבעתי את החדר לראשונה, ופאק. אני רק מדמיינת את הפיה שציירתי על הקיר ואז פתאום מגיעה מברשת צבע לבנה ומוחקת אותה לגמריי.



והשכנה שלנו. קשה להסביר אני אתגעגע אליה ממש. היא הפכה למשפחה.

כשהיא הגיעה היום בערב ואמא אמרה לה "שבוע הבא" שתיהן התחבקו והתחילו לבכות, ויופי שאמא שלי אמרה לה שניה לפני זה לא לבכות.

ואמא בכלל הייתה על פרץ דמעות כל הערב.

זו פעם ראשונה שמעבר דירה בכל הזכרונות שלי הוא מעבר עצוב ולא מרגש.


וגם כן יורם ה"אבא" הזה ממשיך לשלוח לי הודעות של "רוצה לדבר? אשמח לשוחח?" בלה בלה

זה מסבך לי את הראש יותר ממה שצריך כרגע.

לחלק שאני מספרת את זה להם אומרים ישר "לא" כאילו שזו התשובה שברור שעניתי.

לא שזה לא מה שעניתי, בתכלס לא עניתי כלום.

אבל אוף דיי אני כבר לא יודעת מה לעשות עם המצב הזה...


ולסיום. מחשבות שהציפו אותי הרבה לאחרונה. הכל הוסיף למצב הרוח הכללי שהיה לי היום בעבודה שגרם לי לכתוב את השיר השלם הזה בשעה קצרה שהיה לי שקט.

Wash away my heart/ yarden

Pour water on my heart.
Wash away all the bitterness in my veins,
wash it clean.

Inject fog into my brain.
Make all of my thoughts numb, asleep
and shove them deep,
deep in my head.

 

You see,
I don't wanna feel anything, anymore
not sadness nor pain
and I'm done waiting for love to rescue me.
Make me feel nothing,
and I'll be happy.

 

Pour water on my heart,
make it clean.
Clean the traces of wounds and scars,
the ones that stopped satisfying me.

 

You see,
I don't wanna feel anything, no more
not bitterness nor anger
I'm done waiting for this love to rescue me.
Make me feel nothing,
and I'll be content

 

Pour water on my heart,
make it cold clean.
Then walk away,
and let me be.

 

You see, my darling,
I don't wanna feel anything to you, anymore
not love, no touch
I'm done waiting for you to love me.
All I need from you
is to wash away my heart.



 

 

נכתב על ידי , 27/3/2011 22:36   בקטגוריות life itself, אומנותי, סיפרותי, פסימי  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



שופינג, סרטים ודברים


טוב וואו.. אין משו טוב יותר מלעשות שופינג לאחר פסיכומטרי

לא לדבר על גשג"ש לאחר 3 חודשים בלי - כואב, אבל חלק וכיפי בסוף ^^

 

אז בתכלס קניתי 4 חולצות יפות וג'ינס אחד, עגילים וטבעת של גראס (שעדיין לא אצלי כי הזמנתי בגודל אחר), נעליים שקסיות רצח ועוד עגילים תוצרת יד מחנות סטודיו ממש מקורית..בהוצאה סך הכל של יותר מ1000 שקל...

לא לדבר על זה ששמעון קנה לי חולצה יפה ממלטה...

עכשיו את הבגדים אין לי כוח לצלם ולהראות אבל אני כן אראה את העגילים והנעליים...

 



העגיל מימין מסטודיו בהדר בשם Inart gallery, יש שם דברים ממש ממש יפים ומקוריים והעגיל משמאל הוא מגראס



והנעליים השקסיות שלפני ההנחה הן 300 שקל אבל קניתי אותן ב150 שקל!! lucky me!~

 


ראיתי, סוף סוף, הגיע הזמן, מזל טוב, את הארי פוטר 7א'!!!!

וזו הדעה שלי: כרגיל, מי שלא קרא את הספר יאהב את הסרט.. ומי שקרא, טוב ישים לב שהיו כל כך הרבה טעויות שאי אפשר היה לספור כבר.

אבל החלקים שיחידים שהייתי מרוצה מהם 100% היה החלק של ה7 הארי פוטר, קורע רצח כמו בספר... החלק שהשלישייה כלואים באחוזת מאלפוי

והסצנה הכי אהובה עליי, קשה לא.. הייתה כמובן סצנת הנשיקה של הרמיוני והארי.. לייק לייק, למרות שאני ממש לא זוכרת את החלק ששניהם היו ערומים בספר בחלק הזה. אבל נהנתי בכל מקרה חיחי

 

גם משעשע מאוד מה יש לאמה ווטסון ולדניאל רדקליף לומר על הסצנה הזאת, מסתבר ששניהם ממש נהנו קריצה

 

כן כן, הרשימת to do list  שלי הצטמצמה לאט לאט אבל הצטמצמה...

נשאר רק לסיים את הציור שלי שאני מתה לסיים אותו כבר.


 

טוב אני מניחה שאתם מבינים כבר מהתמונה הזאתי שראיתי בורלסק

ובמילה אחת: גדול!!!!

ובקצת יותר מילים: לדעתי, באותה רמה ואולי יותר של שיקגו. פשוט סרט גדול, שירים מעולים, הנשים הכוסיות, שחקנים מעולים - כולל כריסטינה אגילרה, היא שיחקה ממש טוב בהתחשק בכך שזו ההופעה הקולנועית הראשונה שלה.

אני פשוט מאוהבת בסרט ובכריסטינה אגילרה.. אחחח

שתבינו, ראיתי את הסרט הזה בקולנוע ביום שישי בערב ואז שוב יום אחרי זה ביום שבת- ככה הוא טוב...

האא....

כמובן שתבינו כשתראו למה קליפ זה ספציפי אהוב עליי קריצה

 

ועוד אחד, למרות באיכות פחות טובה ואם אתם רוצים לראות את השאר- תראו את הסרט!

כן גם אתם בנים, תאמינו לי שלא תירדמו, כי חברים שלי לא נרדמו.

 

נתראה כנראה ב6 במרץ כאשר יגיעו התוצאות של הפסיכיחס.. תחזיקו לי אצבעות.

נכתב על ידי , 24/2/2011 17:19   בקטגוריות life itself, Music makes a diffrence, אופטימי  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



תיק תוק תיק תוק- עוד מעט נגמר


טוב אני בינתיים יושבת לי פה ומדפיסה לי את אחת מבחני הפסיכיחס.. לוקח זמן

אז בינתיים אני מכינה לי to do list לאחר הפסיכו.. לאו דווקא בסדר הזה (טוב חוץ מהדבר הראשון...)

 

1. ל-י-ש-ו-ן = ZZZZZZZZZZZZZZZZZZZZZZZZZZ!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

2. לקנות בגדים(!!!!) - ברצינות. יש לי כל כך מעט בגדים שאני מתביישת לצאת מהבית. אני פאקינג הולכת להוציא משכורת שלמה על זה מרוב שאין לי בגדים ללבוש....

3.לראות כבר פאקינג הארי פוטר 7... בקולנוע!!!! [גאד אני לא מאמינה שלא ראיתי את זה עדיין...]

4. גשג"ש. אאוץ. זה יכאב

5. ללכת למוריס להסתפר..

6. לצבוע את השיער

7. להיפגש עם אנשים שלא ראיתי ממש מליון שנה...

8. לסיים את הציור שלי שמונח כבר לא גמור 3 חודשים..  שלא לדבר על הציור של אמא

 

ולצערי הרב, לחזור לעבודה בצורה רגילה...

אבל עכשיו לפחות:

אני אוכל ללכת לישון אחרי כל משמרת!

אני אוכל לצאת עם חברים באמצע שבוע!

=

יהיה לי חיים נוחים. יותר.

וואיי.. אני יכולה לשמוע את ההללויה המרוחקת...


Oh sometimes love is intoxicating
Oh you're coming down your hands are shaking
When you realise there's no one waiting

Oh I got nothing


ולסיום פוסט פחות מדכא..

שיר שלא יוצא לי מהראש

למרות שאני יודעת שהזמרת רק בת 10 וזה ממש מטריד.. וכל הקטע הזה היה רק בגלל שאבא שלה הוא וויל סמית

 

בהצלחה לי! חיים- נתראה ביום שני בצהריים!

נכתב על ידי , 3/2/2011 21:52   בקטגוריות tiredness, life itself  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




דפים:  
11,315
הבלוג משוייך לקטגוריות: עבודה , 18 עד 21 , גאווה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לRuinosus אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Ruinosus ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)